חארס, כפל חארת', כפר א-דיכ, יום ד' 26.6.13, בוקר

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
ורדה ושלמה (אורחים) סוזי א., רותי ב. רחל א. תקוה ט. אילנה ה., דבורקה (מדווחת), נדים
Jun-26-2013
|
Morning

 

 

 

 

10.00 בכפר א'דיכ- במועדון הנשים כבר חיכו לסוזי ולרותי נשים וילדים שציפו לפעילות, במאור פנים ובחמימות. סוזי ורותי נשארו במועדון להמשיך בהדרכה.

 

רחל, תקוה, אילנה, ורדה ושלמה המשיכו בסיור עם דבורקה ונדים .

תחנה ראשונה, בבלדיה של כפר א'דיכ. הסתבר שבאנו בשעה של משבר מחודש בנושא המים; כשנכנסנו היו  רק כמה פקידים במקום. שאלנו על ראש המועצה. הושיבו אותנו בחדר קטנטן  של מנהל החשבונות, ותוך כ-10 דקות וכמה טלפונים הגיע למשרדו ראש המועצה   וקיבל את פנינו בשמחה, אבל היה מודאג ביותר.  

הוא פגש אותנו לאחר ראיון טלפוני עם אחת מתחנות הטלביזיה באזור, והיה נסער מאוד מכך ששוב אין מספיק מיםinfo-icon  בכפר והתושבים זועמים.

הסתבר שמאז שכמות המים לכפר הוכפלה בעזרת דליה ג., נוספו עוד 177 משפחות חדשות,  וכשמגיע הקיץ המים אינם מספיקים. הכמות שכל אדם מקבל היום  (לאחר תוספת המשפחות) היא כ-45 ליטר  לאדם ל-24 שעות. [על פי קביעת האו"ם כמות המים המינימלית שלה זקוק אדם ליום אחד היא 100 ליטר!].

תשובה ראשונית של 'מקורות' לבעיה הייתה, שעל התושבים היה לשמור על מי הגשמים שלהם לקיץ, בעוד הם השתמשו בהם בימי החורף (כנראה על מנת להוציא פחות כסף לקניית מים). חוצפה של תושבים...

בינתיים הגיע לפגישה המאולתרת שלנו גם האחראי על המים והמשיך בהסברים על מה שקורה.

נפרדנו בבקשה נמרצת וחוזרת של ראש המועצה לנסות לסייע להם בפתרון הבעיה.

אמרנו שנעשה כל שנוכל.

בינתיים דליה כבר מחדשת את מאמציה לשכנע את האחראים במקורות לתקן את המצב.

 

בחארס, החנויות סגורות, הרחובות ריקים, לא ראינו בחוץ אפילו ילדים.

 

11.45 בכיפ'ל חארת'  יש מעט יותר פעילות. כמה חנויות פתוחות, ילדים ברחוב היו לבושים בתלבושת אחידה למרות שחופשת הקיץ כבר החלה.

תחנה ראשונה ב"קבר כלב בן יפונה". כמו תמיד המקום, עם השלט של משרד הדתות הישראלי מעורר גיחוך עמוק. הכל כבר נאמר על כך.

התחנה הבאה - חנות הבגדים שבעליה תמיד מקבל אותנו במאור פנים. לשאלותינו, סיפר על אלפי (!) המתנחלים החרדים שמגיעים למקום הקבר לעיתים מזומנות, כשלפניהם בערב מגיע הצבא, מוודא שהשטח פנוי ובטוח, ואז בערך ב-10.00 בלילה מגיעים המתנחלים ועד 3.00 בבוקר מתפללים, שרים ומרעישים בכל הסביבה.

 

12.30 חזרנו לכפר א'דיכ לאסוף את חברותינו ממועדון הנשים. והמשכנו משם לצומת של עלי זהב, לשם, פדואל ובית אריה.

לפני הכניסה לעלי זהב שלט המודיע ש'כל המגרשים של שלב ד' נמכרו'. בערך מולו, על הגדר המקיפה את מטע הזיתים של משפחת א'דיכ ומונעת מהם  כניסה לאדמותיהם,  תלוי שלט של הצבא המזהיר מפני הכניסה, ומפני כלבי השמירה שבמקום. כרגע הכלבים כבר לא שם, אבל השלט והפחד מפניהם קיימים.

המשכנו עוד מעט בדרך לכיוון דיר בלוט, כדי לראות שוב את הבניה ועבודות העפר העצומות שנעשות לאורך הרכס עלו יושבת התנחלות לשם.

 

__._,_.___