בית לחם (300), יום ו' 26.7.13, בוקר
מחסום בית לחם (הצד הפלסטיני) יום ששי השלישי ברמדאן
התרשמנו, וכך גם שמענו ממאלה שספרו את העוברים, כי השבוע באו פחות אנשים למחסום בדרכם לתפילה. הקפידו מאוד על "הגילים". צעירים שהצליחו לעבור את הסינון הראשוני בכניסה למחסום נעצרו בנקודת הביקורת השנייה ונשלחו על עקבותיהם. התרשמנו כי השבוע נדחו אנשים יותר מאשר בשבועות הקודמים. הנשים עברו במעבר המיוחד להן, שהפעם עמד בו מצנן והקל מעט את החום ששרר היום. כמו בשבועות הקודמים גם היום נשים אחדות התמוטטו ונדרשו לעזרת הסהר האדום. אשה אחת הובהלה לאמבולנס.
אשה עיוורת שלוותה בידי נער, שגילו היה מעל 12, לא הצליחה לעבור איתו ולבד לא הצליחה ללכת. ההתערבות שלנו לא עזרה. ניסינו להצביע על כך שבמקרה כזה רצוי היה לגלות גמישות אך נתקלנו בחומה בצורה.
פגשנו באדם שטרם מלאו לו 40, שניסה לעבור בעזרת דרכון ירדני. אחרי נסיון ראשון שלא צלח חזר האיש בשנית. חששנו שיחרימו את דרכונו, אך אחרי עיכוב קצר והטפת מוסר הוא נשלח לדרכו.
קבוצה של מתפללים ניסתה לקצר את המעבר דרך מגרש החניה הפנימי, קיצור שאיננו קיצור למעשה. הקבוצה נעצרה. התפתחה שיחה קצרה והקבוצה התפזרה. קציני מג"ב שטיפלו בהם נהגו בתבונה ומנעו התלקחות מיותרת.
מי שבלטו בהתנהגות בוטה ומכוערת היו המאבטחים מחברת האבטחה האזרחית. התנהגותם היתה כל כך אגרסיבית עד שנדרשה התערבות של אחד מקציני מג"ב – וכמעט התפתחה לתיגרה בין המאבטחים לקצין. לא היה ברור כיצד הצליחו שני המאבטחים "להשתלט" על נקודת הבדיקה, דבר שהביא לוויכוחים קולניים גם עם חיילים קצינים ושוטרים אחרים במקום. מביש!
היום הוצגנו בפני מפקד המת"ק הפלסטיני. אחרי ניסיון כושל לשיחה באנגלית התברר כי גרמנית תהיה יעילה יותר. תוך דקות אחדות למדנו כי האיש למד בגרמניה ושהה שם 4 שנים ושמח לרענן את השפה. נשאלנו אם נבוא גם בשבוע הבא ונוכל להמשיך בשיחה הנעימה..... מנפלאות הכיבוש!!!