ברוקין, כפר א-דיכ, יום ד' 24.4.13, בוקר
קצת לפני 10.00 היגענו למועדון של חנאן בכפר א-דיכ. קבוצה נכבדה של נשים כבר חיכתה לנו, מוכנות לפעילות שכללה גם היום בעיקר עבודות יד; חריזה משלהן ושפע חומרים ודגמים של תיקים, שמיכות ומוצרים אחרים שהביאו חברותינו האומניות משיירי בדים. המתורגמנית הפעם הייתה סטודנטית צעירה מאוניברסיטת א'נג'ח דוברת אנגלית מצויינת. התוכנית של הרכזת חנאן, לייצר תיקים ומוצרים אחרים למכירה, ואנחנו מתכוונות לסייע להן לא רק בהדרכה בעבודה, אלא גם במכירת המוצרים שלהם למשתתפים בסיורים של מחסוםווטש, כפי שמוכרים את שמן הזית. כעבור שעתיים וחצי של עבודה כבר היה לכל אחת מהנשים מוצר ראשון שיכלו לקחתו הביתה ו- להתכונן למפגש הבא. אחת הנשים במועדון שאלה אם אנחנו יכולות לקיים גם פעילות ספורט לנשים?
האם מישהי מתוכנו תוכל להרים את הכפפה?
במקביל נפגשנו עם האלה, רכזת מועדון הנשים הראשון שבו פעלנו בכפר. היא חולה מאוד, אבל בעקבות בחירות שהיו למועצת הכפר, נבחרה להיות חברת מועצה ותחזור עכשיו להפעיל את המועדון שהיה בניהולה עד לפני שנה. בהתאם לבקשתה סיכמנו להתחיל בשבועות הקרובים בלימוד אנגלית ואולי גם מתימטיקה לתלמידי תיכון בכפר. בעלה של האלה נחלץ לסייע לה לפתח שוב את התוכניות במועדון שהיה סגור קרוב לשנה. היה טוב לראות כמה תמיכה ופרגון היא זוכה לקבל ממנו. בתיאום עם רחל אפק נקבע תאריך ליציאה של קבוצת אמהות וילדים ל'יום ים', ובנוסף לפי בקשתה של האלה, תצא במסגרת זו גם קבוצה של חולי סרטן מהכפר ומכפרים שכנים לבילוי של יום בתל-אביב.
13.00 יצאנו ונסענו הפעם דרך ברוקין. מהכביש המתפתל בתוך הכפר קל יותר לראות את התנחלות ברוכין היושבת לאורך הרכס צפונה. בהמשך ראינו מולנו שני אזורי תעשיה של אריאל ושל ברקן. ניצה סיפרה שכשהיגיעו לארץ לפני מספר שנים כעולים חדשים, היציעו להם לגור באריאל ואמרו להם שהשטחים מסביב יסופחו ליישוב. אומרים ועושים.