עופר - חברוּת/פעילות בהתאגדות לא מותרת, תעבורה

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
תמר פליישמן, עפרה בן ארצי
Jun-8-2010
|
Morning

תנאי הכניסה למבקרים בעופר הוחמרו לאחרונה. תיקים, ארנקים, מפתחות, מזון, שתייה וכיוב' ,למעט תרופות , מחברת ועט - אסורים בהקפדה יתירה. הסבירו לנו שלפני כחודש נתפש מבקר שהצליח להכניס למתחם ביהמ"ש לחם ובתוכו חפץ מסוכן. איש לא ידע לומר מהו. אחד "חטא" וכל "העדה" משלמת - בלשון ימינו - ענישה קולקטיבית.

זהו עוד טריק עתיק מתקופת התורה כמו המצור על עזה ,למשל.
  

דורסנותו ואימתו של ה"מאסר על תנאי"

מדובר בהכבדה קשה מאוד שאנו נתקלות בה תכופות לאחרונה. עצירים שנכפה עליהם הסכם טיעון מתרכזים בעיקר באיום המאסר המיידי ואינם שמים לב לענישה על תנאי העתידית המוטלת עליהם. הם אינם מעלים על דעתם שאחרי שישתחררו, רבים הסיכויים שהמציאות של הכיבוש תביא לכך שיופללו וייעצרו שוב, כפי שקורה הרבה מאוד, ואז באופן אוטומטי יופעל המאסר על תנאי. 3 רכיבים למאסר על תנאי : אורכו, משך הזמן שבו הוא תקף וכן הגדרת העבירות שבגינן יופעל. היינו עדות למשפטים שבהם השופטים זעו באי נוחות רבה מול הנאשם ובני משפחתו ,שעה שהוסיפו על העונש החדש את עונש המאסר על תנאי.

ביהמ"ש הצבאי לערעורים - ערעור על מאסר על תנאי

הנשיא: אל"ם אהרון משניות

המערער: עאדל נעמאן סלים אלגנידי ת"ז 989439252

סנגגור: עו"ד אחמד ספייה

תובע: סרן מיכאל אביטן

המערער שהשתחרר בינתיים ,שייח' מכובד מחברון, הורשע בעבירות של חברות ופעילות [בהתאחדות בלתי מותרת].

עו"ד ספייה הציג ערעור עקרוני בעניין התקיימות התנאי .ביהמ"ש נוהג להרחיב ולכלול כל עבירה הנוגעת לענייני ביטחון כהפרה של התנאי. וכך רוב הפלסטינים שנשפטים פעם שנייה מופעל עליהם המאסר על תנאי באופן אוטומטי. לפני הדיון פנתה התביעה לסנגור בבקשה להגיע לפשרה. לכן כל שנותר לשופט היה להכריז ש"הערעור מתקבל". רכיבי הזמן במאסר על תנאי קוצצו בחצי (מ 20 חודשים למשך 3 שנים ,ל 10 חודשים למשך 18 חודשים), והעיקר- מבחינת הסנגור והמערער - נקבע ש"התנאי הוא שלא יעבור עבירה שבה הורשע בתיק זה ."
 

שופטת: רס"ן שרון ריבלין-אחאי

תובעת: סרן יעל כהן-וגון

סנגור: עו"ד מחמוד חסאן

נאשם: אובאי פהמי אלעבודי, ת.ז 950447961 - תיק  1913/10

אישום: נשיאה במשרה ,חברות ופעילות בחזית העממית

פגשנו את ההורים של אובאי לפני הדיון. הם נוצרים אורתודוכסים. לטענת האב יש לו גנאולוגיה משפחתית מהמאה ה-11. לראשונה אנו נתקלות באסיר נוצרי. האב פרופסור לבלשנות באוניברסיטת ביר זית, שם לומד בנו כלכלה .בהיותו אזרח ארה"ב הוא זוכה לביקור של נציג הקונסוליה פעם בחודשיים. אובאי היה במאסר של 3 וחצי שנים בין 2005 - 2008. לדברי האב הוא הופלל ע"י שניים, ובלית ברירה, כרגיל, הסכים לעיסקת טיעון.
ב- 16.3.10 לפנות בוקר פרצו עשרות חיילים לביתם ברמאללה - שטח
A , וחטפו את אובאי ממיטתו תוך הטלת טרור בבית. שוב הפללה - כרגיל. רק היום הוגש והוקרא כתב האישום שאובאי כופר בו .לפי האב הפעם הם נחושים לא להיכנע להסכם טיעון , שכן עכשיו תלוי נגד בנו מאסר על תנאי של שנתיים וחצי, תולדה של הסכם הטיעון הראשון עליו הם מתחרטים. ישיבת הוכחות נקבעה ל- 28.6.10.

להערכתו של האב אין היום משפחה פלסטינית, שלפחות אחד מבניה נעצר, נחקר, נאסר.

משפט תעבורה בפני ביהמ"ש הצבאי לערעורים

שופט: סא"ל שלומי כוכב

המערער:  גיודי מוצטפא קואסמה תז 920183332   1745/10

סנגור: עו"ד פאדי קוואסמי

תובע משטרתי: רסב גבי רומי

ג'ודי בן 53, אזוק בידיו ורגליו, לגופו בגדי אסיר כתומים ששני פסי זוהרים חותכים אותם לרוחבם: העליון בקו החזה והתחתון בקו הקרסוליים - שמא ייפגע האיש ע"י רכבים חולפים בשעת ריצת לילה? עורך דינו סיפר שלהחלטת השב"ס הוחלפו הבגדים החומים בכתומים וש"הביטחוניים" מסרבים ללבוש את החדשים.

לנו האיש במדים הכתומים/זוהרים הזכיר את תמונות אסירי גואנטאנמו.

מסממני אבסורד שלטון הכיבוש: נאשם בעבירה על חוקי התעבורה עומד לדין בבית משפט צבאי כשהיושב על כס השופט - קצין במדים.

האיש תושב חברון, בעליה ונהגה של מונית, נתפס ע"י משטרת ישראל נוהג את רכבו בזמן שלילת רישיונו בדרך המובילה מבית- לחם לחברון. דוח נרשם והוא שולח לדרכו. רק מספר ימים מאוחר יותר, כשהגיע לתחנת משטרה לשם סידור דבר מה ברישיונות רכבו, נעצר ונכלא.

סנגורו ביקש להקל בעונש שהושת עליו בטענה שקנס בגובה 5.000 ₪ הינו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, שהרי גובה שכרו של אדם סביר אינו עולה על 1.000 ₪ לחודש, ואין סיכוי שהקנס ישולם.

התובע לעומתו טען בזכות ענישה כבדה לצורך הרתעה: "שהרי", אמר:"אם ישוחרר האיש והדבר יוודע בחברון, ירמסו האנשים שם את החוק ברגל גסה..."

על העיר חברון הוא מדבר בנשימה אחת עם המונח "שלטון החוק", כמו היו שכני הפלסטינים, המתנחלים היהודים, תושבי קירית-ארבע, בית הדסה, תל-רומיידה, בית המריבה או דיירי שכונת אברהם אבינו, בבחינת מלאכי שרת ישרי דרך שהחוק הינו נר לרגליהם. כדי לתת תוקף לדבריו ולשם הגברת הרושם, ציין שרק לפני שבוע, בצפון הארץ קיפחו חייהן שתי הולכות רגל ע"י נהגת שרישיונה נשלל וסיפר על תאונה קטלנית אחרת שארעה לאחרונה בדרום הארץ.

השופט זימן את עורכי הדין לדיון בלשכתו. הושגה הסכמה לפיה הופחת המאסר והוא עומד על 30 יום, הקנס קוצץ בחצי ל 2500 ₪, והעונשים האחרים, כמו פסילה ומאסר על תנאי, נותרו על כנם. מששבו הכול לאולם ביהמ"ש לשמיעת החלטת השופט, הוחזר הנאשם כשידיו ורגליו חופשיות, ללא שלשלאות המתכת. האם חלפה הסכנה או שיכחה נפלה על אנשי השב"ס?