בית לחם (300), יום ו' 3.8.12, בוקר

יום שישי שלישי של רמדאן

9:30 – 11:45

3 – 4 עמדות פתוחות לסירוגין. קצינים ושוטרים לא נראו כלל במחסום היום למעט שוטר אחד שחלף ולא עצר, לעומת ריבוי השוטרים שראינו לפני שבוע.

כמו בשבועיים הקודמים – החניון חסום. בכביש המוביל למחסום – חסימה משטרתית ותור ארוך של אוטובוסים שאמורים לאסוף מתפללים ומתפללות.

מחוץ למחסום נשים רבות וגם גברים ממתינים וממש קשה פיזית לפלח דרך ולהיכנס לתוך המחסום. שם עוברים רק גברים אבל יש גם גברים שעוברים יחד עם הנשים מסביב.

בעמדה הראשונה חיילת אחת יהירה ותוקפנית :"לך הביתה, אני לא רוצה לראות אותך כאן שוב!" זה נאמר שוב ושוב לאנשים שלא הצליחו לעבור בעמדה השנייה ומנסים את מזלם. לרוב מדובר באנשים שלא מלאו להם 40, אבל כיון שנותרו רק חודשים בודדים משנתם ה- 39 הם חשבו לתומם שבוודאי יעבירו אותם, אבל אף אחד מהם לא זכה להתחשבות הזו. (קראתי עכשיו את הדו"ח של חנה ואת ההערה על כך שבצד של בית לחם היתה הוראה לאפשר גם לבני 38 ו- 39 לעבור ללא אישור מיוחד. לו רק תאמו בין שני צדי המחסום...!)

היום הגיעו דווקא הרבה אנשים "צעירים מדי" ללא אישור – כולם נשלחו כלעומת שבאו. חוץ מהמקרים האלה המעבר היה מהיר למדי. אף אחד לא נדרש היום להניח את האצבע לבדיקה, הצגת אישור ו/או תעודת הספיקה. עברו רבים מאוד וזרם הבאים לא נפסק גם קרוב ל- 12:00 (נאלצנו לעזוב) אבל לא נוצר תור: בעיית הצפיפות וההמתנה היא בצד השני של המחסום.

חלק מהגברים הגיעו עם ילד/ים אך לא לכולם היה קושאן. בנושא זה דווקא היתה התחשבות והחיילת אמרה למספר אנשים: "בסדר, תעבור איתו היום אבל בשבוע הבא תביא את הקושאן".