בית לחם (300), יום ו' 27.7.12, בוקר

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
קלר אורן (מדווחת)
Jul-27-2012
|
Morning

 

 

מחסום בית לחם

 

 

4 עמדות פתוחות, חיילים חדשים, חייכנים. הבדיקה מהירה לרוב ולא נוצר תור.

החיילים תודרכו ללא ספק לכבד את הפלסטינים בהיותם בצום. חייל יצא עם פחית ביד ומיד העיר לו המאבטח והפחית הוחבאה.

כמו לפני שבוע הנשים עוברות מסביב למחסום, על הכביש. רק הגברים עוברים בתוך המחסום.

 הרבה חיילים והרבה שוטרים. מחסום דרך כ- 800 מטר לפני המחסום. החניון שבצד המחסום שוב חסום.

פלסטינים רבים מחכים בחוץ לאוטובוסים.

בפנים מגיעים בקבוצות קטנות. בודדים נדחים – אותם גברים בשנתם השלושים ותשע שמקווים להתחשבות ("עוד שלושה חודשים אני בן 40! תעשה לי טובה, רק היום!" "עוד שבועיים יש לי יום הולדת 40, תן לי לעובר, אני חייב להתפלל!"). אין התחשבות אבל בסירוב מנומס.

רוב הגברים הצעירים מצויידים באישורים. מהמבוגרים מספיק יש שמכריזים בחיוך גדול: "46!", "47!", "43!"

בשעה 11:05 חנה מתקשרת ומודיעה שמעבירים עכשיו ללא כל בדיקה, פותחים את כל הדלתות והעיקר שיעברו. המון גדול, נשים וגברים, צועדים ויש מחסור באוטובוסים.

בתוך המחסום מגיעה פתאום קבוצה מאוד גדולה ונוצרים תורים ארוכים. אני פונה למאבטח היעיל ביותר ומספרת לו שבצד הפלסטיני כבר מעבירים ללא בדיקה, שהאנשים צריכים להספיק להגיע לתפילה ושאולי כדאי גם פה להעביר באופן מזורז.

ואכן הוא פותח את השער האמצעי שבין העמדות וקורה אליו את כל בעלי האישורים, מעיף מבט זריז אל האישור וכך עוברים לפחות 200 איש. במקביל ממשיכים לעבור בעמדות, לאט יותר. מגיע קצין משטרה ומורה להעביר את האנשים במהירות.

זרם האנשים נרגע. ב- 11:30 מגיעה שוב קבוצה גדולה, שוב פותחים את השער המרכזי, אנשים מהססים, לא בטוחים שאכן ניתן לעבור, אבל הם רואים שבאמת מעבירים אותם. בקבוצה הזו היו כמה ילדים, בנים ובנות, שנראו מתוחים מאוד וברגע שעברו קרנו פניהם ובחיוך גדול הביטו זה בזה כאומרים: "ניצחנו!"

בחוץ מגיעים עוד ועוד אוטובוסים פלסטינים. אולי הספיקו להגיע בזמן?