ענאתא, יום ו' 12.8.11, בוקר

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
ענת טואג ואביטל טוך ( מדווחת)
Aug-12-2011
|
Morning

ענאתה , יום שישי השני של הרמדאן

המחסום המפריד את מחנה הפליטים שוואפט וענאתה הוא פינה ייחודית , אולי "שמורת טבע " נשכחת כמעט . וביום מן הימים ייפתח ה"מסוף" החדיש חדש ( הניצב שומם וממתין , למה ולמי? להפקעות וכבישי הפרדה שיובילו אליו ? ) ותישכחנה מלב הסיבות שבגללן נבלם והושם בסגר כל האיזור והמחסום יהפוך לחלק טבעי של החיים . רוב  העוברים ביום רגיל הם תושבי ירושלים בעלי תעודת זהות כחולה והמחסום  וחייליו מפרידים אותם משאר העיר באופן שרירותי לחלוטין . יש שכונות עם מחסום בפתחן ויש  שכונות שמתנהלות בלעדיו ללא כל בעיה וילד הולך לבית הספר בבוקר בלי לפגוש חייל ושער ברזל וקנה של רובה ודרישה לרוקן את תיק הגב.

הדרך אל המחסום מלוכלכת תמיד , אך המחסום עצמו , בהיותו נקודת מעבר בין עולמות, משמש כמוקד של ערימות אשפה מבהילות . פשוט מצבורי אשפה שנערמים על גבעה קטנה  בגב המחסום . אך אל דאגה , מעברו השני של הכביש  מתנוססת גבעונת  יחסית חדשה של גרוטאות והמראה של שני מוקדי חיריה אלה בלב ליבה של ירושלים....נשלח אליכם ע"י עינה פרידמן.

ביום שישי הראשון של הרמאדן אמרו לנו החיילים והקצינים שפנו מספר פעמים לעיריית ירושלים . נראה שבינתיים כולם התרגלו והעירייה תמשיך לדאוג שהמיסים ישולמו , אך את שירותיה היא תעניק רק לאוכלוסיה אחת .

קשה לשאת את החגיגיות של המתפללים והצמים בדרכם למסגדים עם ערימות האשפה והמחסום וחייליו.

הגענו ב -11.00 . כזכור , במחסום ענאתה רשאים לעבור רק התושבים המקומיים . עיקר התנועה של האנשים כיום היא באוטובוסים קטנים ודחוסים , כאשר העומדים באוטובוס נדרשים לרדת ולהיבדק בחוץ , בעוד היושבים נבדקים במהירות ע"י חיילים וחיילות העולים פנימה . כל התהליך מהיר יחסית ובמקום נוכח גם סדרן עבודה של חברת האוטובוסים ולעתים מגיע גם ראש הוועד .

במחסום היום הרוח מתוחה למדי , ורוח זו היא תמיד רוחו של המפקד במקום. אין כל מתיחות מיוחדת בהתנהלותם החגיגית של ההולכים לתפילה , אך המתח של המפקד משרה מתיחות גם על החיילים. נשלחנו לעמוד מעט יותר רחוק , ליד שני נציגי האו"ם , שנתנו שירות נעים ורגוע לכל מי שפנה . המעטים מאד שנדחו היום לא עמדו בקריטריונים של הגיל והגיעו ללא תסריך.  שתי נשים צעירות שאינן מקומיות  ( הפרה של שורה שלימה של קריטריונים ) , נצמדו אלינו בשקט והמתינו לישועה . כעבור כשעה של עמידה פנה אליהן הקצין בצעקות אירג'ה . ככה סתם , שיזוזו.