מגרש הרוסים, ירושלים - ירי, הארכת מעצר

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
רוני המרמן, טובה שיינטוך (מדווחת)
Nov-23-2009
|
Morning

מגרש הרוסים


השופט: חנן רובינשטיין

חוקר המשטרה: עו"ד ג'לאל עוידה

הסנגורים: מאמון חשים, פהמי שקיראת, פיראס סבאח

היום מטפלים ב-6 תיקים, מתוכם 2 של מנועים מפגישה עם עורך דין

נכחנו בדיון על 3 תיקים (אחד מתוכם של מנוע)

 

העצור הראשון מיוצג על ידי פהמי שקיראת.

המשטרה מבקשת 15 ימי הארכת מעצר.

החשד: מעורבות באירוע ירי  

עצור מ- 7.10.09.

החשוד מכחיש את ההאשמות נגדו. על רוב השאלות של הסנגור עונה החוקר המשטרתי,  עו"ד ג'לאל עוידה, בהפניה לדוחות הסודיים.

הסיכום של הסנגור: העצור עצור כבר מ-7 באוקטובר. העצור מכחיש את כל המיוחס לו. יש הפללות נגדו. אני מבקש להעביר את התיק לתביעה.

הסיכום של השופט:  המשטרה ביקשה 15 יום נוספים לחקירת החשוד. הוגש לעיונו תיק חקירות ודוחות סודיים וגם דוחות של חקירות קודמות. מכל החומר שהוגש לי, לפחות עד השלב הזה, עולה  (לטענתו) כי החשוד ביצע (ברמת החשדות) שורה של עבירות, גם אם הוא מכחיש זאת. ב-16.11 הייתה הארכת המעצר האחרונה (לפני הנוכחית). הוא מסכם באמרו שאחרי עיון בתיק, על דוחותיו הסודיים, הוא רואה לנכון להאריך את המעצר בעוד 15 יום, כבקשתה של המשטרה.

 

העצור השני - מנוע מפגישה עם עורך דין - מיוצג על ידי מאמון חשים.

העצור הוא בן 18. מנוע  עד 26.11.09. נעצר ב 16.11.09. לפי דברי השופט (בתשובה לשאלה של מאמון) הוא נעצר בביתו.

החוקר המשטרתי מבקש הארכה של 15 יום.

הדיון מתנהל ללא נוכחות העצור.

מאמון חשים שואל את חוקר המשטרה אם העצור היה מבוקש. החוקר עונה, אך לא לשאלה עצמה. הסנגור מבקש מהשופט רובינשטיין לחייב אותו להשיב על שאלתו.

השופט : אני לא מחייב את החוקר לענות אם הוא מבוקש או לא.

הסנגור מבקש לדעת אם נעשו פעולות חקירה.

תשובת החוקר: כן , הרבה. כל הפעולות בדוח הסודי. העצור מסר עדות ב-18.11.09.

הסנגור שואל: האם הוא קושר את עצמו לחשדות המיוחסים לו? החוקר עונה: קושר את עצמו לחלק מהחשדות; את עיקר החשד הוא מכחיש. הסנגור שואל אם החשד שאליו הוא קושר את עצמו  הוא השתייכות לחמאס. החוקר מסרב לענות. השופט מתערב, והחוקר עונה: כן הוא חשוד בהשתייכות לחמאס. הסנגור שואל:  מתי היה בחמאס? החוקר: הכול בדוח החסוי.

עיקר החשדות: פעילות תומכת טרור. החשוד מודה רק בחלק המינורי של החשדות. הכול בדוח החסוי. סנגור: איזה סעיף? החוקר לא עונה. במקומו עונה השופט: אני יודע איזה סעיף בדוח הסודי. אני קראתי, אין צורך לבקש את זה מהחוקר.

הסנגור רוצה לדעת כמה פעמים הוא נחקר פרונטלית, כמה זמן ובאילו חלקים של היממה  (ביום, בלילה, בבוקר...)

השופט שואל את הסנגור איך זה יקדם את ההגנה לדעת מתי הוא נחקר. אחרי דין ודברים בין חשים לבין השופט רובינשטיין, השופט מנדב אינפורמציה על אורכה של כל חקירה וחקירה, וגם מוסיף אילו "מטעמים" הוצעו לעצור בזמן החקירות. בסך הכול 7 חקירות, שבהן הארוכה ביותר נמשכה 8 שעות.

הסנגור מבקש מהשופט לא להיענות לבקשת המשטרה.

הסנגור יוצא מהחדר, ואז מוכנס העצור.

השופט מבקש מהמתרגם להסביר לעצור בפרוטרוט מה קרה שלא בנוכחותו, כי זוהי לו הארכת המעצר הראשונה, והוא לא מודע להליכים.

השופט מסביר לעצור שיש לו סנגור, שבמשטרה רוצים להאריך את תקופת החקירה, שהוא מנוע עד יום חמישי (ואז המשטרה תחליט אם להאריך את המניעה או לא). הוא מוסיף כי ידוע לו שהוא נחקר, כי קרא את החומר.

השופט שואל את העצור אם יש לו מה לשאול.

העצור:  אמרתי לחוקר , בהתחלה, שביצעתי מעשה. אחר כך חזרתי בי. כל מה שיש לי לספר אמרתי בחקירה. נחקרתי 20 שעות רצופות, מיום חמישי עד יום שישי. על אמירה זו השופט רובינשטיין מרים גבה, כי הוא הזכיר לעיל חקירות של עד 8 שעות.

האם נחקרת ביום רביעי לשעה? שואל השופט רובינשטיין. לא, עונה העצור. אצל השופט רובינשטיין רשומה חקירה של שעה ביום רביעי.

ברור שאין התאמה בין הנאמר בדוחות לדברי העצור. השופט מחליט לא להתייחס לאי התאמה זו. הוא מודיע  שיש להאריך את המעצר ב 11 יום נוספים, ולא ב 15 יום, כבקשת החוקר.