סיור בכפרים: עזון יום ג' 8.3.2011, בוקר

פגישה עם שלושה מהנפגעים, לדבריהם, מפריצת הצבא לבתיהם ב-24.1, מעצר של משפחת מבוקש ב- 8.2, גישה לאדמות החקלאיות, דיווח מראש מועצת חרבת עסלהעל פתיחת השערים ועל היתרים.

11:00 בית העירייה בעזון
והמבוקש איננו
מיודענו חסן הנמרץ (איש יחסי הציבור של העירייה): "בלילה האחרון פרצו חיילים לביתו של מבוקש. כשהסתבר שאינו נמצא בביתו, אסרו תחתיו את אביו, חולה הלב בן ה-71 ואת אחיו, בן 28. השניים עדיין במעצר. אגב החיפוש נכנסו ב-3 לפנות בוקר לעוד שלושה בתים אשר אינם נוגעים למבוקש כלל והוציאו את תושביהם לרחוב כולל אמו בת ה-80 של ראש העירייה, למרות שידעו בדיוק באיזה בית גרה משפחת המבוקש.." עד למועד השיחה לא נמצא המבוקש.

הטעמנו את חשיבות התיעוד המצולם. חסן וראש העיר מודעים לכך, אך קשה לעצור בעד הנשים המסרבות לחזות בהרס ונחפזות להשליט סדר ולמחות את אותות החדירה הברוטאלית לביתן.

בהמשך שמענו את סיפוריהם של שלושה מן הנפגעים מפריצת הצבא לבתיהם בבוקר ה-24.1, לדבריהם. הם מצורפים לדוח של ה-25.1
 

עניין אחר: הכיצד תעובדנה האדמות באין אדם ומנין תצמח הפרנסה? 
(מעניין לעניין באותו עניין - הכיבוש. הכיבוש. הכיבוש.)
מפי ראשאד עבדול רחמן סולימאן, ראש מועצת עיסלה.
שטח אדמות הכפר מעבר לגדר, משתרע על פני 2500 -3000 דונם.
 דרך שער מספר 1231 אמור ראשאד להגיע לאדמתו.  הגידולים בשטח -  זיתים, שקדים וסברס. בעבר נפתח שער זה 3 פעמים ביום,  בשעות -  6:00, 13:00, ו-16:00. לאחרונה השער נפתח רק בבוקר ולפנות ערב, והם מבקשים כי השער ייפתח שוב גם בצהריים. כך יוכלו ילדי בית הספר לעזור למשפחותיהם. בעבר הרשו להכניס טרקטורים לשטח. כיום נאסר הדבר.
האדמות רשומות על שמו, אך אין לו אפשרות לעבדן. הוא ואחיו אינם מקבלים אישורים. בעבר קיבל אישור ל-6 חדשים, אבל כבר חודש לא חידשו לו, אחיו כבר 6 חודשים ללא אישור. לבעל אחותו ולילדיה נתנו אישורים לשנתיים, למרות שהקרקע לא על שמו. עכשיו השטח מוזנח, מכוסה עשבים שוטים. בניו אמנם קיבלו אישור, אך הוא חסר תועלת. הבנים הינם נהגי מוניות. לא חקלאים. הם זכו לאישור רק משום שנותני האישור ידעו כי יהיה ללא שימוש.
כראש מועצה הוא מגיש בקשות לאישורים. מתוך 20 בקשות, נענו רק 5. בפעם נוספת מתוך 20, נענו 2.

13:00 האדמות של חסן

בפאתי העיר הדרום מזרחיים אדמותיו של חסן ושל רבים אחרים מתושבי העיר, מופרדות ממנה ע"י גדר תיל של ההתנחלות מעלה שומרון. הגישה היחידה אליהםהיא במעלה שביל תלול מאד של כמה עשרות מטרים, טיפוס על קיר אבן (טרסה?) גבוה מאד ומעבר צר בקרע בגדר, כלומר רק ברגל ולבעלי כושר, כך הם מגדלים זיתים וגידולים אחרים. המתנחלים ואנשי הביטחון שלהם מונעים את כניסתם של תושבי עזון לאדמותיהם הפרטיות  בדרך בה נהגו להגיע עליהם בעבר.

13:30 בני ערובה
ביקרנו אצל משפחת המבוקש (ראה לעיל, מפי חסן). פגשנו את האם, בן ובי בנות משפחה נוספות.  האב והבן, כאמור, מוחזקים כבני ערובה במעבר אייל. באישון לילה נלקחו. האב (בן 71 לפי תעודת הזהות) הסובל מלחץ דם גבוה ומבעיות בליבו, נותר במעצר ללא תרופות(!) התקשרנו למת"ק ולמוקד ההומניטארי עם פרטים ומספרי תעודת זהות, מספר פעמים, כדי למחות על כך שעוצרים אנשים, ובעיקר אדם מבוגר וחולה, שאינם מואשמים בדבר, לדברי המשפחה,רק כדי להפעיל לחץ על בן בוגר מבוקש. בדקו ואמרו שהעניין בטיפול. למחרת שמענו שהם שוחררו בסופו של דבר.

14:00 אבסורד
עלינו לגג הבית של אחד האנשים שלדבריו זכה לביקור הצבא לפני כשבועיים. ראינו חדר שירות מרווח שנראה שהיה מסודר לפני החיפוש, צילמנו אותו בוידיאו מספר את מה שקרה בביתו. בביתו, בסלון המטופח אמר: לרגל עסקי אני נוסע לטורקיה בכל שני וחמישי. לכפר השכן נאסר עלי לנסוע. שקר הדבר כי בוטלו המחסומים. הם עדיין פעילים. כיום מופעלים יותר מחסומים ניידים. אתם אוכלים ושותים ונוסעים ללא הגבלה. בני בן ה-12 מעולם לא ראה את הים. אתם טועים אם אתם חושבים שתמיד יישאר מצב זה. הדברים יכולים להתהפך.
אתם חושבים שאתם בגן עדן. אתם לא.