עאנין, ריחן, שקד, יום ה' 22.7.10, בוקר
מחסום עאנין 06:10 עוברים ומתמעטים
הממתינים לעבור מעאנין אל מרחב התפר
מחכים למטה, בכניסה הקרובה לכפר, ולכן אין אנו רואות כמה הם. אך בעיקרון, מספר המחזיקים באישורי מעבר חקלאיים ואחרים – מתמעט מפעם לפעם. עבאס נציג המת"ק מכחיש השערה שיש פה מדיניות התשהמכוונת. הוא טוען כי המת"ק הפלסטיני בג'נין הוא שמעכב את חידוש הרישיונות. כמה זמן אפשר לעכב? הרי התלונה החוזרת שאנשים כבר לא מקבלים עוד אישורים מחודשים?
המת"קניק: אני אבדוק.
ובקשר לדברי המזון שלא נותנים להעביר פה אל הכפר, לטענתו כשהוא במחסום הוא מאפשר זאת, אך הבנו בעקיפין מדבריו כי זו הוראה מהחטיבה. גם החיילים אמרו כך.
יש לנו הרושם שהיום בודקים אנשים בקפדנות יתרה. הם מרימים ידיים למעלה והחייל סורק את גופם במגנומטר ידני. טרקטור אחד נשלח בחזרה. למה? המת"קניק אומר בטון ענייני: הרישיון שלו פג תוקף. אנו חוזרות ומקשות: והרי... הוא חקלאי! עד היום היה לו רישיון! למה לא מחדשים לו?
המת"קניק מעלה השערה משלו: אולי הוא לא הגיש בקשה?
על הבטונדה ליד החיילים מונחים מחשב נישא וחיילת. החיילים מתרוצצים בין הנבדקים לבים המחשב, פקידי הסתדרות מודרניים.
איזה שירות צבאי זה.
מחסום שקד 07:15 פני הדגל כפני האומה
בצד מרחב התפר אף לא ממתין אחד. בצד הכפר טורה – כל החברֶה כולם: אנשים, עזים, חמור אחד וכן אב ושני ילדים שיסעו להדסה בירושלים עם מתנדב מעמותת הדרך להחלמה שממתין להם במחסום.
פלסטיני מדהר אל מלכ, הכפר הסמוך למחסום בצד מרחב התפר: קניתי בג'נין סובארו מודל 82, העברתי בעלות, המת"ק בג'נין נתן אישור שאני בעל הרכב, המת"ק בסאלם עוד לא קלט את זה וכבר חודשיים לא נותנים לי להעביר את הרכב במחסום. תלך תבוא.
במחסום מתנופפים 3 דגלים. שניים כנראה אומרים מאיזה חיל/גדוד/חטיבה החיילים, את השלישי אנו מכירות, זה דגל ישראל, קרוע ובלוי ובמצב סמרטוטי מתקדם.
מחסום ריחן 07:50, החניון הפלסטיני מה המצב? זיפט
6 רכבים עם סחורה חקלאית כבר עברו מהחנייה אל העמדה. 2 נוספים מחכים בחניון, המפתחות בפנים.
לפני השער הצהוב מתגודדת חבורת גברים אשר פניהם לברטעה המזרחית. מהבודקה נשמע קול פקידותי של מאבטחת:
רק חמישה חמישה.
תסגור את השער.
מה מצפצף?
אז תוריד את הנעליים.
נעליים.
כונדרה.
תעבור.
תוך דקות עברו כל החמישיות. נשארו זוג. מה המצב? אחד מהם אומר: תכתבי, ה מ צ ב ז י פ ט.
בתום המשמרת בדרכנו הביתה נטע ואני כרגיל מדוכדכות ומהמרות:
יהיה שלום?
תהיה הודנה?
בזמננו?
את חושבת?