חמרה, תיאסיר, יום ג' 21.9.10, אחה"צ

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
רויטל ס', רחל ח' (מדווחת)
Sep-21-2010
|
Afternoon

מחסום בזק 13:10
עברנו. איש לא שם לב אלינו. רובה מכוון אל הכביש. ראשו וגופו של האיש שמאחורי הרובה כפופים מאחורי העמדה.שעת צהרים. הבקעה מהבילה מהחום. חם מאוד מאוד ולח.

צומת מחולה: חיילים ניצבים בתחנת ההסעה וחייל נוסף ניצב מאחוריהם על הגבעה. נראה שהחיילים נמצאים שם בתפקיד והחייל שמאחוריהם אולי מאבטח אותם.  כאשר נראה אותם (או את מחליפיהם) באותה תנוחה שלוש שעות מאוחר יותר, כבר נדע (או נוכל לשער) שתפקידם לאבטח את הורי הטירונים המחפשים את דרכם בחום הצהרים המעיק אל בא"ח כפיר שם עמד להתקיים "יום הורים" של טירונים.

13:30  תיאסיר  
אנחנו: "שלום". חייל: "שלום מאוד". מתחילות הקריאות: "חפק חפירה. חפק חפירה". "חפק שג המשך"....  "חפק. אם  הם לא מפריעות. אם הם יפריעו תעלה מולו והוא יטפל בזה". מעניין לדעת מה עלינו לעשות כדי להחשב מפריעות ??? מעבר לכך ארבעת הסמלים שבמקום לא מתעניינים בנו. למה כולם סמלים היום? (על כך נקבל תשובה בחמרה).
פיוטים מזרחיים מתבכיינים לאל עליון (מתוך טלפון נייד), תעודות זהות נבדקות מחוץ לעמדת המחשב. תיקי הנשים נבדקים מבחוץ - הסמל הנשען אל הקיר מעריך את משקלם בכף ידו. אוטובוסים ומכוניות פרטיות עם פועלים עוברים מערבה ללא עיכוב. ת.ז של הנהגים המגיעים ממערב נבדקות בעמדת הכביש. הנוסעים "וואחד וואחד" עוברים את הבידוק במסלול העליון. פועלים מתיאסיר עוברים לעבודה במפעל תמרים פלסטיני שנמצא ליד יריחו. הם יעבדו עד 10 בלילה.
מיניבוס תלמידים מגיע. החיילים במצב הכן לקראת השיטפון המגיע אליהם במרוצה. הילדים מתפרצים החוצה דרך הקרוסלה. הראשון מצטייד בשקית לחם שהיתה מונחת בצד, האחרים מגלים אותנו, מבקשים מתנות, מבקשים אוכל, כסף, שעון .... נאלצים להסתפק בלחיצת יד וברכת שלום ורצים אל המיניבוס. משאית פלסטינית נעצרת במחסום על גג הקבינה מתנוססת הכתובת: אין עוד מלבדו  king of the road .
14:10 חייל מגיע עמוס בציוד להחליף את המשמרת האחרים יגיעו כאשר נעזוב. גם הם סמלים.
14:20 עזבנו.

גם היום עובדים ("עצור/סע") על ריבוד הכביש שבין ההתנחלות רועי לבין צומת חמרה.

14:50  מחסום חמרה
שלט הכוונה קטן שכמותו ראינו כבר בצומת הקודם מושך את תשומת ליבנו, ואנחנו חוצות את הכביש כדי לקרוא וגם לצלם. 2 חיילים (סמלים) באים לקראתנו. מי אתן? ענינו. הם סיפרו שחשבו שיש לנו תקלה באוטו ולכן עצרנו, ובאו להתעניין. הודינו להם. הם סיפרו על יום ההורים של טירוני חטיבת כפיר. שאלנו אם בשל כך כל חיילי המחסום היום הם סמלים, ונענינו שזה חוסר סד"כ. עם זאת 7 החיילים וחיילת שאנחנו ראינו לא עשו דבר בפרק הזמן ששהינו שם. שניים היו עסוקים בהחזרת הורי הטירונים אשר טעו, ובמקום לשעות אל חץ ההכוונה (המאוד לא ברור) ולפנות צפונה, הם המשיכו עם הכביש ישר לעבר טובאס. למזלם הם נתקלו בסמלים רבי התושיה שהחזירו אותם בפרסה אל הדרך הנכונה שתובילם אל בנם הטירון. עוד סמלי המחסום עסוקים בהורים הטועים, המכוניות הפלסטיניות ממתינות. הצומת נהיה קצת עמוס. תיאור מצב: מכוניות של הורי חיילים ממתינות מאחורי מכוניות פלסטיניות??!! שומו שמיים! איזה פחד!!! אז צופרים בעצבנות ועוקפים אותן בצומת - מימין, משמאל ..... שוטר חרוץ היה "עושה שם קופה".
נורי יוצא מהמחסום שואל על דפנה. משבח את דפנה. מספר שהיום החיילים בסדר. מזמין לקפה. אנחנו מסרבות בנימוס(אנחנו חולמות על מזגן ועוד מעט עלינו להגיע ליום הורים).
15:35  עזבנו

החלטנו לנסוע אל "יום הורים".
הסרנו את תגי M.W ובצומת המוביל אל בא"ח כפיר "בית הספר להכשרת לוחמים ולפיתוח מפקדים של חטיבת כפיר"פנינו מזרחה. הדגלים שקיבלו את פנינו בצומת העידו על "חשיבה מנומרת". רשום עליהם באדום: "לחשוב מנומר"

את פנינו קיבלה חיילת שהובילה בתנועת יד אל חייל (או להפך) שהפנה אותנו אל מגרשי החנייה. משפחות עמוסות בסלים פרחים בלונים עברו דרך דוכן שבו קיבלו ורד לבן, ודף צבעוני (צבע לכל גדוד) מודפס מאת מפקד החטיבה. ביקשנו דף של דוכיפת, (כי הם חיילי המחסום היום). אמרו לנו שבכל הדפים רשומים אותם דברים. החלטנו שלא להמשיך פנימה אל תוך הבסיס, כי באמת לא היה לנו מה לעשות שם. בדרכנו ראינו הורים שנכנסו בטעות לכיוון "מחנה פלס", והחלו כבר לחזור משם.

16:00   מחסום בזק
הכל בסדר?

-----------------------