ג'בע (ליל), קלנדיה, יום ב' 18.10.10, אחה"צ
15:30, קלנדיה: המחסום היה קצת יותר עמוס מאשר בשבועות האחרונים. לדאבוני נראה שהעומס לא נגרם כתוצאה מריבוי העוברים אלא מחוסר יעילות של צוות החיילים. דווקא 3 מסלולים פעלו כמעט כל הזמן, אבל החייל בבודקה הצפונית התעקש לשלוט בקרוסלה בכניסה והפריע לזרימה שוטפת של אנשים.
חבר שפגשנו במחסום סיפר שהיה עומס לא רגיל בשעות הבוקר ושפועלים בדרכם לעבודה התעכבו שעה עד שעה וחצי.
אדם אחד עמד במסלול מס' 5, מבקש להיכנס למת"ק. כל ניסיונותיו לעורר תשומת לבם של החיילים באקוואריום לא הועילו. טלפנו מהסככה למת"ק ואחרי כמה דקות פתחו לו את המעבר.
15:45: נכנסנו למחסום ונעמדנו במסלול מס' 2. לפנינו עמדה אישה בגיל העמידה מלווה בילד גדול. כעבור 10 דקות השניים הצליחו להיכנס לאזור הבידוק. החיילים באקוואריום לא רצו לאשר את מעברם הלאה - עד כמה שהבנו היו להם השגות לגבי תעודת הלידה של הילד (בן 15). בסוף, אחרי ויכוח שנמשך עוד כ-5 דקות, השניים הורשו להמשיך בדרכם. בינתיים נוצר תור ארוך מאחורינו ואז הודיעו שני החיילים שהמעבר סגור ושכולם צריכים ללכת למעבר אחר. טלפנו להתלונן בחמ"ל, לא כ"כ בשבילנו אלא למען העומדים מאחורינו. קינן דווקא התערב וכעבור כמה דקות החיילים חזרו לתפקד ופתחו את השער. יחד עם זאת הם הפעילו כל מיני מכשירים שצפצפו עד כדי גרימת כאבים באוזניים, אולם אחרי שאנחנו עברנו הם הפסיקו להעניש את הקהל.
16:15: יצאנו למחסום הרכבים. נראה שיש שם שינוי בנוהל הבידוק. במקום לבדוק את הנהגים והרכבים מול תחנת האוטובוסים, הרכבים נבדקים בין הביתנים של המחסום כך שלא ניתן לראות מה נעשה.
בדרכנו חזרנו לסככה הצפונית, ראינו שחלק מהמכונות הביומטריות לא פועלות והפועלים לא מתעכבים.
16:40: היה תור של כ-40 איש בסככה. אח"כ סגרו את אחד המסלולים הפנימיים כך שהעומס רק הלך והתגבר. בתורים עמדו הרבה אמהות עם ילדים קטנים וגם סטודנטים. טלפנו לקינן שאמר שיבדוק וגם למוקד, אך שום דבר חיובי לא קרה.
17:10: עזבנו את קלנדיה לחזור לירושלים. בליל/ג'בע התנועה זרמה. אך קצת הלאה, בכיוון לאדם, עמד רכב משטרה לצד הדרך ועצר רכבים פלשתינים כדי לבדוק את ניירות הנהגים.