הערה כללית:  יום לפני הסיור ידידה זרה  סיפרה לי  שחיילים  ניסו למנוע ממנה להיכנס לירושלים,  למרות שהיא הראתה להם שיש לה פספורט  גרמני  וזה  עתה עברה במחסום  מבית לחם.   זאת מפני  שבצד הירושלמי התקיים פסטיבל חרדי גדול  עם המון מוזיקה.  הרחוב המוביל למחסום  היה חסום –  לא הייתה בו  תחבורה  –  לא פלסטינית ולא ישראלית.

מחסום בית לחם, 16:00 :  למחרת  החלטנו לנסוע למחסום   ולהיווכח מה קורה שם.  הגענו למחסום  מעט מאוחר מהרגיל  ונוכחנו שהכול  מסביב היה  סגור וחסום.  חרדים ושוטרים הציפו את המקום –  נשים, ילדים  וגברים התרוצצו ומכרו כל מיני חפצי קדושה.  בחנייה חיכה  תור ארוך של אוטובוסי תיירים.  שעזבנו ראינו גם אוטובוס  פלסטיני אחד  בדרכו  לירושלים.   לבסוף הבנו שזה היה  "יורצייד" (יום הולדת או  יפטירה ?)  של  רחל אימנו.

חנינו  במרחק רב  והלכנו ברגל למחסום על מנת  לראות במו עיננו  מה  קורה  לפלסטינים  בכאוס  כזה  של פסטיבל.   חייל עצר אותנו וביקש  לראות פספורטים, לא  הספיקו לו תעודות זהות ותגים  של  "נשות המחסומים".  הוא אמר לנו שישראלים לא יכולים לעבור, לא משנה לאיזה ארגון הם שייכים,  תיירים יכולים, פלסטינים – יוכלו.

חזרנו לירושלים דרך בית-ג'אלה  וכביש המנהרות. היה  מאוחר מדי לנסוע  למת"ק עציון.