בית לחם, נועמן (מזמוריה), יום ד' 5.5.10, אחה"צ

Observers: 
רות א., אורית י., אילנה ד. (מדווחת)
05/05/2010
|
Afternoon


 
14.30 – 17.30 

 לחיילים במחסום מזמוריה (נועמן) לא היה מושג מי אנחנו ו/או מה אנחנו מחפשות בכפר, אך לא הייתה להם התנגדות שניכנס לשם והשער היה פתוח. לא נראתה נפש חיה בכפר להוציא כמה ילדים קטנים ששיחקו במגרש המשחקים שהותקן על ידי תעיו"ש ושברכו אותנו בשמחה. התרשמנו מההתרחבות של השטחים החקלאיים המעובדים. כשעברנו ליד בית המוכתר שמענו צעקות שהיו מכוונות אלינו בשאלה מה אנחנו מחפשות בכפר. בנו של המוכתר יצא אלינו ואמר לנו שהוא חשש שאנחנו עוד אחד מכרישי הנדל"ן המסתובבים פה לאחרונה. הם מתנהגים כאדוני המקום ומפחידים את הילדים בנהיגה תזזיתית וחסרת אחריות. הצענו לו לרשום את מספרי הרישוי של המכוניות הללו ולהגיש תלונה למשטרה. תגובתו הייתה: "והמשטרה אכן תעשה משהו?" לפני שהגענו לאפרת נכנסנו לדרך הפונה ימינה ונראית כמקיפה את הישוב, הדרך סלולה וריקה. היא מסתיימת בשער הצפוני של אפרת שמחוץ לו עומדות מכוניות עם מספרי זיהוי פלסטיניים, כנראה של הפועלים העובדים בישוב ומורשים להיכנס רק רגלית. חזרנו שוב לראות את עבודות הבנייה הגדולות באלעזר בה גדלים הבתים החדשים הנבנים כפטריות אחרי הגשם. גם עבודות העפר המכשירות מגרשים חדשים נמשכות בקצב באזור בישוב הנקרא "גוש קטיף".

 הגענו לוולאג'ה דרך כביש בית ג'אלה. בכניסה לוואלג'ה שטחים גדולים שבהם הושמדה הצמחייה וערמות עפר מתנשאות לגובה. ליד ביתו של ידידנו א. סימנים אדומים מצביעים על תוואי הדרך החדשה לכיוון עין יעל החותכת חלק מאדמותיו של א. ומנתקת אותו מקברי הוריו וסרטים כחולים שנקשרו על העצים מצביעים על אלו מהם יגדעו -  כל זה בכדי "להגן על בטחונה של ישראל". א. סיפר לנו שהסימונים נעשו באותו בוקר על אף העובדה שהקצין הדרוזי שהיה אחראי על העבודות הבטיח לו שלא יעשו שינויים לפני ששוב ידברו אתו. אחיו של א., עיתונאי מבית ג'אלה בא לבקר ולראות מה קורה לקברים של הוריו.  ניר חסון, העיתונאי שפרסם כתבה על וולאג'ה ב"הארץ", הבטיח לבוא לבקר בינתיים עוד לא בא. הבטחנו להתקשר עם ניר חסון ולהציע לו שיבוא אתנו בשבוע הבא. לא נשארנו לשתות קפה למורת רוחו הרבה של א. משפחתו. היות ולא הודענו לידידנו ע.על בואנו, לא מצאנו אותו בבית. לשמחתנו הוא היה בעבודה, לא בכל יום יש לו עבודה. קרוב מאד לביתו של ע. נבנה בית חדש, לא היה כל רמז על התחלת בנייה בביקורנו הקודם לפני כשלושה חודשים. פ., אשתו של ע., שהייתה רגילה למרחב פתוח מסביב לביתה מצרה על השינוי, מה גם שלע. אין כל שפה משותפת עם בן דודו שהפך לשכן. היא סיפרה לנו על הפגנה המתוכננת ליום המחרת, נגד החרמת האדמות של הכפר. היא אמנם מזדהה עם המפגינים אך פוחדת להתקרב, ובצדק. הנער שנעצר בהפגנה הקודמת, על לא עוול בכפו; הוא החליק ונפל על חייל שראה בכך פעילות עוינת והיכה אותו בכת הרובה שלו והתיז גז מדמיע לעיניו. אבל, אומרת פ. הוא היה צריך להימצא בבית הספר ולא להצטרף להפגנה, מה שכמובן אינו מצדיק את פעילות החיילים כלפיו. הורי הנער מתכוונים להגיש תלונה למשטרה. פ.חוששת מאד לבניה.