בית לחם, מת"ק עציון, יום ב' 17.5.10, אחה"צ

  הגענו קצת אחרי 14:00.
 
8 אנשים חיכו לשב"כ. הודעה על הדלת – לא יפיקו כרטיסים מגנטיים מהיום ועד ליום חמישי.ביום חמישי יהיה תור ארוך ולכן לא יתקבלו אנשי בית לחם ( יום חמישי הוא יום קצר יחסית), ושיגיעו ביום שני הבא לחידוש או הפקת מגנטיים. היה שם איש תיירות לא צעיר שאמר שהמגנטי שלו נגמר עוד חודש ולכן לא יכול לקבל אישור חצי שנתי להמשיך בעבודתו. לאחר שההסבר לעיל התקבל הוא אמר שהוא באמת מעדיף לבוא ביום שני הבא ( להפסיד שבוע עבודה?) כי אם הוא ילחץ הוא עוד עלול להיתקל בביטול אישור הכניסה  ולאבד את עבודתו עד הודעה חדשה. 

מקרים רפואיים 3 יצאו מחדר האישורים בתשובות שלילות, להלן הסברי המת"ק: 

1.- האיש ידוע כזייפן היתרים – ובברור בבית החולים נמצא כי לאיש אין הזמנות לבית החולים משנת 1995.

 2- לאיש אין כרטיס מגנטי, הוא ביקש ללוות את אביו החולה. לשני מלווים היה אישור תקף , האיש הוזמן לעשות כרטיס מגנטי ביום שני ולקבל אישור לסעוד את אביו. 

3- אב שביקש אישור ללוות את ביתו לביקורת בבית חולים מזרח ירושלמי, בידו הזמנה בה כתוב: ביקור חוזר FOLLOW UP

 . לפי כללי המת"ק זה לא מספיק יש להביא תולדות מחלה ומכתב הסבר לבירור כדי להוכיח שאין טיפול בשטחים.

העובדה שהיה אישור לתאריך בו היה הניתוח בשבוע שעבר אינו מספק מספיק אינפורמציה למת"ק כדי לאשר כניסה

לישראל (ירושלים המזרחית) לטיפול רפואי. האיש התבקש לשוב מחר עם מכתב למת"ק לקבל אישור.

 מבין הממתינים לשב"כ היה איש שאישור העבודה שלו נלקח בתרקומיה לפני מספר ימים. הוא טורטר היטב עד שקיבל הודעה להגיע מיד לחקירת שב"כ אצל קפטן סמיר. אבל קפטן סמיר הוא בלתי נגיש ואיך נודיע לו שהמוזמן הגיע? ומה לגבי כל יתר המוזמנים?לעומת זאת הגיע מוזמן מיוחס אולי בזכות העניבה שענד שעשרים דקות מאז שהגיע נכנס למקום המיוחס של חקירות השב"כ.  

התקשרנו למוקד ההומניטארי ולדוברות של המנהל. בערך בשלוש התחילו לקרוא לאנשים, אחרי ארבעים דקות נוספות (15:40 בערך) הוכנס עוד אדם ואז התעורר ויכוח כמה אנשים הוכנסו מהבוקר האם יש לקחת בחשבון את האיש עם העניבה או לא בחישוב שעות העבודה והצטברות התסכול של המוזמנים. בכל מקרה נותרו שבעה בחדר ההמתנה שחיכו לחקירתם.אז היינו חייבות לנסוע לבית אומר קצת לנחם את המשפחה שאבדה את מחמד אללה ירחמו.

 ב-17:00 היינו חזרה במת"ק – שלומית ואורה היו עדות לסגירת המת"ק והוצאת שני הממתינים מדורה לחקירת השב"כ. תעודות הזהות שלהם נלקחו ולא הוחזרו והם לא נקראו לחקירה.שלומית שלחה מסרון לראש המנהל, ראש המת"ק התקשר, וניר החל לנסות לאתר את תעודות הזהות האבודות. יצא הפועל שאישורו נלקח: " הם לא רצו כלום, שאלו אותי מה יש לך לספר אמרתי להם אני פה לשמוע מה יש לכם ולמה לקחתם ממני את האישור, הם שוב אמרו שהם מחכים שאני אספר להם, אמרתי להם שישאלו שאלות , אני לא עשיתי כלום, יש לי 8 ילדים ומאיפה אפרנס אותם עכשיו?" הושיבו אותי בחדר שעה ולא שאלו כלום ואז החזירו לי את התעודה. אף אחד לא אמר לי למה לקחו לי את האישור" " ככה אולי יהיה לכם חבר אחד אבל 10 שונאים" "אני צריך לדעת אם מחזירים לי את האישור, כי אם לא אעבוד בישראל אני צריך למצוא משהו כאן לפרנסה- ומה אם לא יהיה לי איך להאכיל את ילדי?"
 
 בין 17:00 ל-18:30 התפתח דיון על יחסי שב"כ מת"ק, על היות השב"כ יותר מאלוהים ועל הסיטואציה האבסורדית בה קצין צה"ל, שלושה פלסטינים צעירים מאוד ושלוש נשים שיכלו להיות הסבתות שלהן מחכים ליד השער לבוא השב"כ להחזר תעודות הזהות של 2 פלסטינים.
 
 ורק כדי לשחרר קצת קיטור התקשרנו לראש הלשכה של השב"כ ( יובל ד.) ונתתי לאורה לספר להם על מלחמת השחרור אז ועל השב"כ של היום.

 ב-18:30 עזבנו, וב-19:00 אמרו לנו שהתעודות הוחזרו.