בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, שער שומרון (קאסם), יום א' 23.5.10, אחה"צ

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
יהודית ב. וטל ה. (מדווחת)
May-23-2010
|
Afternoon

14:40 מחסום שער שומרון
רצינו לציין שוב את ה"קיר הדקורטיבי-אקוסטי" שהוקם לתפארה וסובב את כל המתחםשבו נהגו להושיב על הקרקע ולהציק למעוכבים למיניהם. כעת אין לדעת מה קורה שם,ההסוואה מושלמת ואטומה למהדרין.

15:00 מחסום צומת תפוח זעתרה
כ-20 מכוניות מכיוון שכם ממתינות בתור לבידוק, לא נראו מעוכביםinfo-icon במתחם.המון ניידות משטרה בדרכים היום. 
15:30 מחסום בית פוריכ
לא נראו חיילים ולא בדיקות.
באיתמר 'הגרעינית' (לבה המקורי של ההתנחלות) נראים שמונה בתים חדשים ומצוחצחיםהמשקיפים לעבר הכביש. לא הקפאה ולא ציפורים. 
15:40 מחסום חווארה
בנתיב הרכב היוצא משכם חונות/מעוכבות שתי מוניות פלסטיניות, טרנזיטים.ג'יפ צבאי עומד על נתיב הרכב הנכנס לשכם, קצת בשולים, ממש מול הבטונאדה החדשה המסתירה את מכולת השירותים של החיילים, לרגלי מגדל התצפית. גם לפני הג'יפ בצד הזה מונית פלסטינית חונה/מעוכבת. ליד הג'יפ חייל מאבטח על עסקי הג'יפ, ומפקד מחסום שמביא ומוציא. מביא כל פעם בתורו מי שנראה מרחוק כבחור פלסטיני סטודנט מאחד הטרנזיטים, מלווה אותו עד לג'יפ החונה, טופח על כיסי ג'ינסיו בהליך הבטחוני המוכר, מגיש אותו לחלון הג'יפ, שם ניצב הבחור הפלסטיני ומשוחח/מתראיין/עונה על שאלות עם שני אנשים הנמצאים בתוך הג'יפ. בתום 5 עד 10 דקות, המפקד  מוציא אותו בחזרה אל מוניתו, ומביא את הבא אחריו בתור. מדי פעם גמרו טרנזיט סטודנטים אחד ועצרו אחר.כך נמשך ההליך ללא לאות במשך שעה שניצבנו שם, עוקבות.עד כאן העובדות.את הפרשנות תעשה כל קוראת כראות עיניה. מעמדתנו הרחוקה בחווארה מובן שלא שמענו ולא ראינו לנכון לרדוף אחר טרנזיטים מתרחקים ולתשאל את יושביהם לאחר שכבר עוכבו ותושאלו עד זרא. מובן שנזכרנו בכל הדיווחים מכל השנים הללו על ג'יפ צבאי שהוא בעצם משרד חקירות שב"כי בזעיר אנפין השולף כל בחור וטוב ללחץ כדי לייצר עתודות של שת"פ מאונס ושאר פיגולים.
ב-16:30 המשכנו לדרכנו.
17:00 בכפר נבי אליאס
ליד המכולת בה עצרנו עמדו חיילי מג"ב עם ג'יפם. המכולתניקים סיפרו לנו שבאחרונה מדי יום, כדבר שבשגרה, הם באים, נתקעים שם ומציקים ועוצרים מכוניות, נשארים איזה שעה וחצי שעתיים וזהו. מה שכן: גמרנו לקנות ולשוחח, יצאנו ו-המג"ב אינם! נכנסו תוהות והם צחקו אתנו בשמחה שכנראה באופן מיוחד לכבודנו הם פשוט הסתלקו אחרי שהגענו. "מפחדים מכן!" ממש...
ואז הולכנו את הבושה הביתה לישון בישראל.