מעבר אייל, יום א' 23.5.10, בוקר

הגענו היום בשעה 05:00. קבוצת האקומניים העומדת בצד הפלסטיני מסרה לנו כי כ-2000 פועלים כבר נכנסו למסוף מהצד שלהם, ושהמסוף נפתח בזמן, בשעה 04:00. היה תור ארוך מאוד, ועדיין יש תור ארוך. היה תור ארוך עד לשעה 06:10, לערך. עד לשעה 10:00, 4,000 אנשים נכנסו למסוף מהצד הפלסטיני.
בממוצע, יצאו 25 אנשים לדקה מהצד הישראלי. עד לשעה 06:10, כ-3,700 עברו – ז.א., היו לפחות 300 נוספים בתוך המסוף (בנוסף לאלה אשר נכנסו מהצד הפלסטיני אחרי שהאקומניים הפסיקו לספור בשעה 06:10). האקומניים ניסו להכנס למסוף כדי לפגוש אותנו בצד הישראלי, אך לא הרשו להם.
עוברות בין שעה ועשרים דקות עד שעתיים עד שהאחרון בתור בצד הפלסטיני יוצא מהמסוף בצד הישראלי. אין זה כולל הזמן שלקח לו להגיע מביתו – בין רבע שעה לשעה ויותר. גם זמן ההמתנה להסעה במגרש החנייה וזמן הנסיעה לעבודה אינם כלולים בחשבון הזה.
היו תלונות רבות בנוגע למשך ההמתנה בתור ובבדיקות. פועל אחד מסר לנו כי טוב שיש עכשיו שירותים, מחסה כלשהו נגד הגשם והתחלה של גינה יפה, הכל אחרי שעוברים לצד הישראלי. אך העיקר, אשר לא השתנה, הוא משך ההמתנה והבדיקות הארוך, בוקר וערב, יום אחרי יום אחרי יום.
נאמר לנו כי אישורי עבודה תקפים עכשיו ל-6 חודשים, ואישורים לבעלי עסקים תקפים לחודש בלבד. את זה צריכים לבדוק.
אנשים אחדים התלוננו כי בשבוע שעבר – נדמה לי כי זה היה ביום ו', 21.5.10 – היו פלסטינים אשר ניסו לסדר את התור בתוך המסוף, והשומרים מנעו זאת מהם. תעודות הזהות ואישורי העבודה שלהם נלקחו, ולא הוחזרו עד לשעה 08:00, אז כבר היה מאוחר מדי להגיע לעבודה. התור בתוך המסוף הוא כנראה מקור לצרות וויכוחים בין הפלסטינים לבין עצמם, והשומרים לא עשו דבר. אך הם לא רצו את התערבותם של הפלסטינים.
מספר אנשים הוחזרו היום כי תביעות האצבעות שלהם לא תאמו לאלה שהיו במחשב. הדבר קורה לעתים קרובות לאנשים העובדים עם הידיים. השריטות היומיומיות והחיכוך משנות את צורת טביעת האצבע. כאשר אין התאמה, על הפועל להמתין לבדיקה חוזרת עד שהמת"ק נפתח בשעה 08:00. אז מאוחר מדי להגיע לעבודה. עוד יום שבו אדם קם בשעה 02:00, נסע דרך ארוכה למחסום, והמתין עד שעתיים בתור, ובסוף לא יהיה לו כסף להביא למשפחתו.
עזבנו את אייל בשעה 06:40.