בית לחם, מת"ק עציון, יום ד' 26.5.10, אחה"צ

מת"ק עציון  14.00 כמו לפני שבוע ולפני שבועיים, כשהגענו למת"ק מצאנו בחדר ההמתנה צעירים אחדים שהוזמנו לפגישה עם השב"כ. הם סיפרו שהם הגיעו בזמנים שנקבעו להם, תעודותיהם נלקחו ומאז איש לא דיבר אתם. הם מחכים כבר שעות ארוכות. התחלנו לטלפן ולבקש שיזכירו לשב"כ שהאנשים מחכים, אולי נכון יותר לומר "מתייבשים", כבר זמן רב. וראה זה פלא: קול ברמקול נשמע. מישהו קרא לממתינים והורה להם להגיע אל השער האחורי. כולם יצאו בריצה. הם הוכנסו, כנראה, פנימה, ומאז לא ראינו אותם. כנראה שפשוט הושיבו אותם להתייבש במקום שאין רואים אותם. כבר לפני מספר שנים כתבנו מכתב והתלוננו על הנוהג של השב"כ להכריח אנשים לחכות במת"ק הנידח שעות רבות, לפעמים ימים שלמים. הזכרנו שאין לממתינים כל אפשרות להשיג מזון במקום, או בסביבתו הקרובה, ושהם אינם יכולים לעזוב את המקום כי תעודותיהם נלקחו. התרענו ומחינו על ההענשה שמענישים אנשים שלא נחקרו ולא הואשמו ושאפילו לא דברו איתם. תלונותינו לא שינו דבר. 

בית לחם  16.00 רק שתי עמדות פתוחות אף כי זאת שעת חזרתם של הפועלים והם מגיעים בהמוניהם. שאלנו למה אין פותחים עוד עמדות והסבירו לנו ש"אין חיילים". בכל זאת נמצאה חיילת אחת והיא נכנסה לאחת העמדות, אבל לא הצליחה לפתוח אותה. המחשב לא פעל. כשהלחץ של החוזרים מהעבודה גבר, ניגש קצין משטרה, פתח את אחד השערים והעביר במהירות את כל הממתינים.