יום ג' 8.6.10, אחה"צ

14.00–16.00
ולאג'ה
 
 
הבוקר עקרו הבולדוזרים 80 עצי זית של ידידנו א' וכמה עצי פרי אחרים, משמש, אפרסקים ואגוז. אתמול הגיעו אליו אנשי הצבא והבטיחו שהם ישתדלו כמיטב יכולתם להמעיט את הנזק.
 
כאשר ירדנו לכיוון ביתו התברר שהדרך נהרסה לגמרי. הבולדוזר נכנס למערה שהתמוטטה ואיתה חצי מרוחב הדרך שמעליה. עץ ברוש מפואר וגבוה  נכרת ונותר מוטל על הקרקע, וחצי תריסר גזעים קטנים של עצי זית הועתקו ונשתלו ליד הדרך. אין ספק שהם לא ישרדו בחום של אמצע הקיץ, למרות ההבטחה הריקה של הצבא שהם ידאגו לאדמה טובה ולהשקיה.
 
כן הבטיחו לא' שקברי משפחתו שבתוואי יישמרו, אך החומה תועתק כך שהם יישארו בצד הישראלי שלה. הוא אינו מאמין להבטחה ששער מיוחד יאפשר לו להגיע לבית הקברות המשפחתי. אתמול אמר לנציגי משרד הביטחון שאין לו זכות אפילו להרים את קולו ולהגן על רכושו הפרטי, כי הם המנצחים והוא נמצא תחת כיבוש. בקברים אין אפשרות לגעת כי עורך דינו השיג צו בבג"ץ לשימורם.
 
כשנכנסנו לוולאג'ה פגשנו מחסום זמני ובו שני חיילים ונוספים שומרים מלמעלה, כולם עם נשק שלוף. הם שאלו לתעודות אך הניחו לנו לעבור כששמעו שאנחנו ממחסום ווטש. כלים כבדים רבים עבדו לאורך הדרך החדשה הפוצעת בהר בתוואי החומה. הבאנו איתנו שתיל של אבוקדו, שהבטחנו לא' כבר מזמן – נחמת עניים. א' תיאר את אירועי היום וההרגשה היתה כמו בביקור אבלים. השכם בבוקר באו חיילים ושוטרים רבים כדי להבטיח את עקירת העצים. כמה מצעירי הכפר וישראלים באו למחות וגם אנשי עיתונות וטלביזיה. א' ביקש מהם להישאר בשקט ולא להפריע לבולדוזרים בעבודת ההרס. הם סיימו כשעה לפני שהגענו.
 
אחיו של א' המתגורר בבית ג'אלה היה אתו כל היום וכשהיינו שם באו שכנים להשתתף. אחד מהם גר בבית בקצה הדרך שייסגר כולו מסביב על ידי גדר ורק שרוול צר יאפשר לו להגיע לכפר. ילדיו יגדלו בכלוב. כמות האבק מסביב היא עצומה - הילדים עוזבים בבוקר לבית הספר וכשהם חוזרים הביתה אינם יכולים לצאת מן הבית בגלל האבק. הוא סיפר שהשכנים מהר גילה הקרובים לגדר התלוננו על האבק ומאז מקפיד הקבלן להתיז מים  על הדרך בקרבתם כדי למנוע ענני אבק, אבל כשהוא התלונן נאמר לו – זה אתר בנייה, אם לא נוח לך אתה רשאי לעזוב.
 
אחיו של א' סיפר שאשתו הרוסייה, שנזקקת לניתוח והיה לה תור לבי"ח מוקסד בשבוע שעבר, סורבה כמנועה בטחונית. הבטחנו לברר מה עליה לעשות כדי לקבל אישור לטיפול.