מכבים (בית סירה), עטרות, קלנדיה, יום ד' 7.7.10, אחה"צ
מחסומים לאורך כביש 443
נסיעה מערבה מעטרות עד מחסום מכבים ומחסום בית סירא, וחזרה מזרחה עד מחסום עופר.
בכניסה למחסום עופר המשמש למעבר סחורות בלבד ,שלט: "ברוכים הבאים למעבר עופר, שעות פעילות א-ה 7:30 -16:30 , ו' וערבי חג 7:30 - 12:00 "
מחסום בית עור אל פוקא
עוברות את התנחלות בית חורון מצפון, ומגיעות למחסום בית עור אל פוקא, הצמוד ל 443 מצפון. אין שילוט או ציון שם המחסום. ישנם 2 מסלולי מכוניות , אחד לעלית מכוניות פלסטיניות ל-443 והשני לירידתן. המסלולים מבוקרים ע"י עמודי נירוסטה ניידים. במקום חיילים ספורים. ממקום זה אפשר לנסוע לבית עור אל פוקא , בית עור א- תחתא, ביטוניה ורמאללה. כל זה בכבישי מרקם החיים לפלסטינים בלבד. בנקודה זו רשאים פלסטינים, אחרי בדיקת רשיונות ותא מטען, לעלות על 443 מערבה, ולנסוע עד מחסום בית סירא, הצמוד למחסום מכבים. במשך חצי שעה עלו 2 מכוניות פלסטיניות על 443 ו- 2 פועלים עברו ברגל מ-443 לכפרים. כל הפועלים חייבים לעבור בבוקר דרך קלנדיה .בחזרה אפשר לעבור דרך מחסום בית עור. פועל אמר "אין מה לנסוע על הכביש, רק אם רוצים לראות קצת מה הולך..." עוד ספר שהוא עובד בעטרות. בבוקר לוקח לו 3 שעות להגיע דרך קלנדיה. בחזרה, דרך 443 לוקח לו 15 דקות.
ממשיכות מערבה עד מחסום מכבים.
מחסום מכבים
מחסום המתיר רק לישראלים לנסוע על 443 מערבה ומזרחה.
כמו כן יש שם מחסום לפועלים בדרכם לעבודה. " מחסום קשה. הכי קשה! אנשים באים ב- 3 או ב- 4 בבוקר ".
בצד הדרומי של מחסום מכבים נמצא מחסום נוסף , מחסום בכניסה לבית סירא.
מחסום בית סירא
הירידה והעליה מ- 443 לבית סירא וממנה, חסומות בעמודי נירוסטה ניידים. מכאן יכולים פלסטינים לנסוע, לאחר בדיקה, לכפרים בית סירא, בית ליקיה, חרבתא ואל מוסבח אבל לא להיכנס לרמאללה או ביטוניה.
מכאן גם , לכאורה, יכול רכב פלסטיני לעלות על 443 , ולנסוע מזרחה, עד בית חורון כי שם הוא צריך להיכנס ולהמשיך בדרכים פנימיים (מרקם חיים) לרמאללה.
העליה ל 443 כרוכה כאמור, בבדיקה ארוכה במחסום. החייל במקום אמר שעוברות כ- 5 מכוניות ביום ל- 443.
הפועלים סיפרו שלרוב, משעה 7 בבוקר חונה ניידת משטרה כחולה על 443, ומבצעת בדיקה קפדנית למכוניות הפלסטיניות שקבלו אישור לעלות על 443 . " תמיד אפשר למצוא או להגיד שהצמיג שחוק או שחסרה גומיה." הקנסות המובטחים והגבוהים מרתיעים את הנהגים הפלסטינים מלהתקרב ל-443.
בשעה 17:45 בא ניידת משטרה כחולה ועמדה שם למספר דקות.
להולכי רגל פלסטינים אסור להמצא על 443: " לא רוצים ערבים על הכביש." הקנס הוא 180-300 שח.
במחסום בית סירא יש מעבר מגודר להולכי רגל. אין שם בדיקה. הפועלים הנכנסים לעבוד בישראל יבדקו במחסום מכבים.
על כביש 443 ביציאה מבית סירא, ישנם שלטים בעברית האוסרים מעבר להולכי רגל ב- 443, אלא במקום המסומן. אולי פספסנו משהו, אבל לא ראינו מעבר חציה, רמזור מהבהב, או כפתור שמפעיל אור ירוק להולכי רגל. החוצים את 443 הם רק פלסטינים . הם חוצים את 443 הסואן ,בריצה, לעיתים יד ביד, בין מחסום בית סירא ומחסום מכבים, פעמיים ביום , כל יום. מפחיד!
פועל ספר שבזמן בנית מחסום בית סירא, הקימו גדר רשת המונעת כניסת טרקטורים למטעי הזיתים של הכפר. אין אפשרות לעבד את השטח, ומן הסתם האדמות תאבדנה לבעליהן. מרבית האדמות של בית סירא נמצאות כבר בשטח מכבים.
החיילת במחסום אסרה עליינו להסתובב בו. הראינו את אישור דובר צהל לצילום וזה עזר.
בחזרה על 443 מזרחה, יכולות מכוניות פלסטיניות לרדת לאל מוסבח, טירה או לעשות פרסה בבית חורון ולרדת במחסום בית עור.ישנם שלטי אזהרה : לפלסטינים "ירידה אחרונה לפני רמאללה" ולישראלים - לא להכנס לכפרים.
בהמשך , מחסום עופר החדש. מאפשר המשך נסיעה רק לישראלים.
לסיכום :
כפי שכבר פורסם, המציאות בשטח שנקבעה ע"י מתכנני המדיניות של ניהול הכיבוש, עוקפת בגדול את החלטת בג"צ. אין פלסטינים על 443 , ואין להם מה לעשות עם החלטת הבג"צ.
תנועת המכוניות הפלשתיניות דחוקה לשוליים, אל כבישי " מרקם החיים", מחסום מכבים ומחסום עופר הם היחידים הנראים לתנועה הישראלית על 443 , הנקי.
הפרדת הכבישים פוגעת גם ביכולתנו לראות ולדווח על מה שקורה בצד השני של כבישי האפרטהייד.