ענאתא, קלנדיה, יום ה' 8.7.10, בוקר

קלנדיה, ענאתא, יום חמישי, 8.7.2010, בוקר

משקיפות: מילי מ', תמר א' (מדווחת)

מחסום קלנדיה

תורים ארוכים עד לסוף הסככה. לקראת 6:15, אחרי שכל חמשת עמדות הבדיקה נפתחו (האחרונה בעקבות הטלפון שלנו), לא נותרו תורים בכלובים לפני הקרוסלות הראשונות, אך עדיין התורים הארוכים לפני עמדות הבדיקה.

איש אחד רצה להעביר את זמן ההמתנה תוך כדי שסיפר לנו את סיפורו. הוא לא ביקש עזרה, רק שנדע: הוא תושב ג'נין, נשוי לירושלמית תושבת צור בהר. אשתו עברה ניתוח ועדיין מאושפזת והוא קיבל היתר כניסה לישראל לצורך ביקור חולים. רק מה? אתמול, ביום הראשון לתוקפו של האישור, הגיע לעמדת הבדיקה ב-7:15 והתברר שהוא היה צריך לעבור עד 7:00 לכל המאוחר. כבר לא נתנו לו לעבור. "מה אני  אעשה?", שאל. "יש לי נסיעה של שלוש שעות מג'נין, אין לי כאן קרובים או מכירים אצלם אוכל לישון ולישון בירושלים גם אסור לי". כידוע, אישורים כאלה תקפים רק עד לשעה 19:00 בערב. "יום אחד כבר הפסדתי", אמר, "וממילא קיבלתי רק אישור לשלושה ימים, אבל לא אכפת להם". את הבעיה העיקרית הוא בכלל לא הזכיר: שאסור לו לחיות עם אשתו.

מחסום ענאתא

תנועה לא מאוד ערה. החיילים נינוחים, לא לוקחים את הבדיקות יותר מדי ברצינות, בעיקר רוצים שהזמן יעבור להם כמה שיותר מהר בצחוק ובבדיחות. עולים לאוטובוסים להעיף מבט על תעודות הזהות. שלושה אוטובוסים עם ילדים בדרך לקייטנה עוברים כמעט ללא בדיקה.

מצב הכביש ההרוס לפני המחסום שנמצא באחריות עיריית ירושלים רק הולך ומדרדר והליכה ברגל הופכת לסכנת נפשות.