חמרה, תיאסיר, יום ד' 21.7.10, בוקר

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
רויטל ס', רחל ח' (מדווחת)
Jul-21-2010
|
Morning

מחסום בזק 05:30 - עברנו
 

05:55 מחסום חמרה  אתן לא צריכות לבוא לכאן. אני עושה בשבילכם את העבודה

דגל השריון נישא לגובה, דגל ישראל על עמוד נמוך ליד עמדת הכביש ודגל מ"צ שמוט מלוכלך מעל הבונקר שבצומת.ג'יפ המת"ק, כ 10 חיילי מילואים (ואולי יותר). 2 או 3 חיילות (אחת עם כלב). הכלב עם חסם עומד בתוך עמדת הכביש מכשכש בזנבו, וזוכה ללטיפות.
התנועה דלילה. היוצאים – חגורותיהם בידיהם, נכנסים אל המונית המחכה וממשיכים בדרכם.
המת"קניק במקום. הוא מגיע אלינו מרוצה מתיפקוד המחסום.
"אתן לא צריכות לבוא לכאן. אני עושה בשבילכם את העבודה.
עכשיו יש כאן מילואימניקים הם 10!"
לדבריו העומס הוא בשעה 3-4 לפנות בוקר, ובצהרים מתחילים לחזור מהעבודה ב 12.
"המחסום פתוח כל היממה, זה מוריד את העומס. 5000 עוברים כאן, אולי 4000. למה לבוא לכאן אם הכל בסדר? ויש הקלות. פעם במחסומים היינו מוצאים מטענים. בחווארה, היה קשה, כל יום מטען. אם לא יהיו מחסומים ... בלעדינו היו מתפוצצים בנתניה". 
חייל: "היו באות ב-4 היה עומס. עכשיו הם באו?"

6:15 מגיע רכב ובו 7 חיילים. מורידים מכלים (ארוחת בוקר?). הרכב יעזוב כעבור רבע שעה, עם חיילי הלילה שייסעו למחנה "תרצה" כדי לישון. עכשיו כ 13 חיילים ערניים יותר, מפטפטים עם בנות ה מ"צ, מלטפים את הכלב, ומסתובבים חסרי מעש מצד אל צד. המת"קניק שב לשוחח איתנו. פתאום הוא קטע את השיחה, הביע את עלבונו ממשהו לא ברור והלך. אולי אמרנו משהו על ימי העבודה/לימודים שהולכים לאיבוד בשל המילואים. לפני שהלך אמר: "אם אתם אומרות שהחיילים מיותרים, גם אתם מיותרים כאן".
07:15 עזבנו

07:25  המחסום ליד התנחלות רועי – פתוח. לפי המכוניות, פועלי החממות כבר עובדים.

עדרי הצאן כבר יצאו אל שטחי המרעה. קצת מעונן ועם זאת מתחילים לחוש בחום.

07:50 מחסום תיאסיר
4 חיילי מילואים. לאחר 26 ימי מילואים. מחר מסיימים. המקום וארבעת החיילים נראים ונשמעים כמו הפיליטון של הגשש החיוור. ("מי המפקד?... הוא המפקד!...). נקשרת שיחה קצרה. המקום נראה שומם לגמרי. הם מציינים שהכל שומם ורגוע.מטנדר שעבר כאשר הגענו, ירד איש מרשים מאוד. ראשית שאל על דפנה ואח"כ הוא סיפר שהוא נמנה על קבוצה של מתנדבים שבונים בתים מלבני בוץ בג'יפטליק. 
8:15 ג'יפ מהבסיס מוריד ארגזי אוכל לחיילים, ואנחנו עוזבות.

08:30 מחסום בזק שומר מסמן לנו שלא לעבור.
שאלה: "משלומך?"
תשובה: "לא יכול להיות יתר טוב."
שאלה: "מאיפה את [מגיעה]?"
תשובה: "עכשיו מחמרה."
עזבנו.