ארתאח (שער אפרים), יום א' 22.8.10, בוקר
Share:
Observers:
נאוה מ., סנאית (מדווחת)
Aug-22-2010
|
Morning
03:50-06:50 ארתאח
באנו ביום א' כיוון שאנשים רבים התלוננו על הנעשה במחסום ביום זה, ועכשיו רמדאן. ערב קודם לכן תיאמנו עם אנשים במשלחת ”האקומנית ” המצויים בשטח A , הצד האחר של מערכת הגדרות שבמחסום ארתאח, שלנו אין גישה אליו. גם באותו שחר, כשהגענו, ניסינו לתאם כדי לבדוק כמה זמן לוקח לאדם מזנב התור בשטח א ועד ליציאה מן הצד הישראלי. זה לא עלה יפה, אבל היו שני אנשים צעירים מקרב הקבוצה בעבר האחר של הגדר שהשקיפו על הנעשה במכלאת-התור המתפתלת, דווחו לנו על כך, וגם דיווחו על הסככה שבקצהה.
סיכום בן 2 שורות - מספר האנשים העוברים ביום א' גדול באופן ניכר משאר הימים, הצפיפות גדולה הרבה יותר, העצירות ההפסקות בהעברת אנשים למכלאת הבדיקות וההשתהות במהלך הבדיקות מרובות יותר, התסכול והזעם בשל אלו חריפים יותר
כדאי לערוך משמרות יום א' בשבועות הקרובים.
04:00 - 04:30
קרוסלות
הכניסה לחצר המקדימה למתקן הבדיקות החלו לפעול ב 04:00. כמויות האנשים שהצטופפו בתור גם החלק המתפתל של הגדרות התוחמות את התור וגם בחלק הישר ומעבר לו עד לתוך הסככה פנימה היו אדירות. הסככה עצמה הייתה חשוכה, שלא כבימים רגילים, כיוון שדוכני מכירת האוכל והמשקה היו סגורים. מוכר הקפה היה בלי הילדים הצעירים שבדרך כלל עובדים עמו וסיים את מכירת הקפה אחרונה בחלק הקדמי של התור דקות אחדות לאחר 04:00. במהלך מחצית השעה הראשונה הועברו בכל פתיחת קרוסלות קרוב ל 100 איש. האנשים הראשונים יצאו בדיקת תעודות וכף-יד פעלו מן העבר האחר אל מגרש ההמתנה והמוניות תוך כ 10 דקות. 4 עמדות במחצית השעה הראשונה, ובאותו פרק זמן עצמו קרוסלת היציאה ממתקן הבדיקות נסגרה לסירוגין ל 2-4 דקות 4 פעמים זה גרם בכל פעם להצטופפות קשה של אנשים בפרוזדור היציאה. בפרקי הזמן שבין העצירות הללו קצב היציאה היה 125 אנשים במשך 5 דקות.
נסינו לבקש פגישה עם אחראי המשמרת כדי למחות על כך, המתנו לו כעשר דקות והוא לא הגיע. רק ב05:50 בא אחד מאנשי השמירה לצד היציאה ומסר שהאחראי אמר כי ”הוא עסוק מדי”.
04:30 - 06:00
מ 04:30 ואילך לא היו עצירות בקרוסלת היציאה ממתקן הבדיקות. לעומת זאת בין 04:30 ל 05:50 היו 3 עצירות - הפסקות בנות 10-14 דקות בהכנסת אנשים אל החצר ואל מתקן הבדיקות ושתי עצירות נוספות בנות 4-5 דקות. במשך כל פרק זמן כזה של עצירה הצפיפות והלחץ בתור גברו ועמה גם קולות האנשים . קצב הכנסת האנשים לחצר ולמתקן הבדיקות היה של כ-60 אנשים בכל פעם. עד קרוב לשעה 06:00 עלו כל העת קולות רמים מאוד ונרגזים מאוד מתוך מתקן הבדיקות. אפשר היה לשמוע אותם גם במקום הכניסה למתקן הבדיקות וגם במקום היציאה ממנו. במדידות שערכנו המעבר דרך מערכת הבדיקות ארך בין 5-15 דקות במהלך פרק זמן זה, כלומר עיקר ההמתנה של האנשים הייתה בתור כדי להיכנס למסלול הבדיקות. כל היוצאים ממסלול הבדיקות התלוננו על צפיפות רבה, על העדר אמצעי אוורור וקירור ולכן על מחנק וחום קשים. קצב היציאה של האנשים היה בלתי אחיד באורח קיצוני. לעתים עברו 40-30 איש במשך 5 דקות ולעתים עברו 115. אנשים טענו כי מן הרגע שנכנסו אל התור שבחוץ ועד שיצאו אל אזור המוניות עברו בין שעה וחצי לשעתיים .
בדרך כלל התור מדלדל לגמרי בין 05:30 - 05:40. וגם מגרש ההמתנה מתרוקן כמעט לגמרי מאנשים. היום אחרי השעה 06:00 עדיין עברו אנשים רבים, שהיו לחוצים מאוד ורצו או הלכו במהירות רבה לכיוון המוניות.
אשה שנאמר לה לחזור התלבטה בחצר ואחר כך , לאחר חילופי דברים אתנו, החליטה לנסות ולהתעקש על זכותה לעבור ולצאת לעבודה.
06:00 - 06:50
רק בסביבות השעה 06:30 הידלדל תור הממתינים לכניסה למתקן הבדיקות. אנשים יצאו בפרק זמן זה במהירות והבדיקה ארכה כ 5-7 דקות . הכעס והתסכול של היוצאים בשעה זו היו עזים מאוד. אחדים מהם אמרו כי יתכן שהם כבר הפסידו את יום העבודה.
רמדאן
מרבית האנשים ששאלנו אמרו כי בשל הרמדאן הם מסיימים את העבודה שעתיים מוקדם יותר. אחדים אמרו שהם מקבלים את השכר הרגיל, ואחרים אמרו ששעתיים אלו מנוכות משכרם. נראה שהיו נשים ספורות יותר מאשר בימים אחרים.
נפלאותיה של שרירות הכיבוש
הצלחנו, גם הודות לצעירים ”האקומנים”, לדבר עם אדם בן 52 מכפר צור שהוחזר ולא הורשה לעבור. נתברר כי ברשותו היתר מת”ק, שנתקבל ביום ה' האחרון, לעבור דרך ”שער אפריים” היום ב 05:00 לפנות בוקר, כדי לבקר את אשתו, המאושפזת בביה”ח ’אוגוסטה ויקטוריה’ בירושלים. נסינו לברר עם המת”ק, עם המוקד, עם מפקדת המת”ק, שבה שוחחו בטלפון עם אנשי המחסום עצמם. כולם אישרו שאכן יש לו היתר, אלא שבהיתר שלו כתוב ”ליווי חולה”. לפיכך, למרות שהיה בידו מכתב רפואי המאשר כי אשתו מאושפזת מאמצע השבוע שעבר, ונראה שאין הוא יכול להביא חולה למחסום כדי למלא אחר מלות ההיתר וללוות אותה, לא הצלחנו לשכנע כי יתירו לו לעבור כדי לבקרה. האיש נאלץ לחזור על עקבותיו, והוא יצטרך ללכת למת”ק ולקבל אישור שבו תופיע המלה ”ביקור”. מלות התודה הרבות של הממתינים בתור (אחת מעצירות המעבר שהוזכרו למעלה) על מה שלא הצלחנו לסייע בו היו שוברות לב.
באנו ביום א' כיוון שאנשים רבים התלוננו על הנעשה במחסום ביום זה, ועכשיו רמדאן. ערב קודם לכן תיאמנו עם אנשים במשלחת ”האקומנית ” המצויים בשטח A , הצד האחר של מערכת הגדרות שבמחסום ארתאח, שלנו אין גישה אליו. גם באותו שחר, כשהגענו, ניסינו לתאם כדי לבדוק כמה זמן לוקח לאדם מזנב התור בשטח א ועד ליציאה מן הצד הישראלי. זה לא עלה יפה, אבל היו שני אנשים צעירים מקרב הקבוצה בעבר האחר של הגדר שהשקיפו על הנעשה במכלאת-התור המתפתלת, דווחו לנו על כך, וגם דיווחו על הסככה שבקצהה.
סיכום בן 2 שורות - מספר האנשים העוברים ביום א' גדול באופן ניכר משאר הימים, הצפיפות גדולה הרבה יותר, העצירות ההפסקות בהעברת אנשים למכלאת הבדיקות וההשתהות במהלך הבדיקות מרובות יותר, התסכול והזעם בשל אלו חריפים יותר
כדאי לערוך משמרות יום א' בשבועות הקרובים.
04:00 - 04:30
קרוסלות
הכניסה לחצר המקדימה למתקן הבדיקות החלו לפעול ב 04:00. כמויות האנשים שהצטופפו בתור גם החלק המתפתל של הגדרות התוחמות את התור וגם בחלק הישר ומעבר לו עד לתוך הסככה פנימה היו אדירות. הסככה עצמה הייתה חשוכה, שלא כבימים רגילים, כיוון שדוכני מכירת האוכל והמשקה היו סגורים. מוכר הקפה היה בלי הילדים הצעירים שבדרך כלל עובדים עמו וסיים את מכירת הקפה אחרונה בחלק הקדמי של התור דקות אחדות לאחר 04:00. במהלך מחצית השעה הראשונה הועברו בכל פתיחת קרוסלות קרוב ל 100 איש. האנשים הראשונים יצאו בדיקת תעודות וכף-יד פעלו מן העבר האחר אל מגרש ההמתנה והמוניות תוך כ 10 דקות. 4 עמדות במחצית השעה הראשונה, ובאותו פרק זמן עצמו קרוסלת היציאה ממתקן הבדיקות נסגרה לסירוגין ל 2-4 דקות 4 פעמים זה גרם בכל פעם להצטופפות קשה של אנשים בפרוזדור היציאה. בפרקי הזמן שבין העצירות הללו קצב היציאה היה 125 אנשים במשך 5 דקות.נסינו לבקש פגישה עם אחראי המשמרת כדי למחות על כך, המתנו לו כעשר דקות והוא לא הגיע. רק ב05:50 בא אחד מאנשי השמירה לצד היציאה ומסר שהאחראי אמר כי ”הוא עסוק מדי”.
04:30 - 06:00
מ 04:30 ואילך לא היו עצירות בקרוסלת היציאה ממתקן הבדיקות. לעומת זאת בין 04:30 ל 05:50 היו 3 עצירות - הפסקות בנות 10-14 דקות בהכנסת אנשים אל החצר ואל מתקן הבדיקות ושתי עצירות נוספות בנות 4-5 דקות. במשך כל פרק זמן כזה של עצירה הצפיפות והלחץ בתור גברו ועמה גם קולות האנשים . קצב הכנסת האנשים לחצר ולמתקן הבדיקות היה של כ-60 אנשים בכל פעם. עד קרוב לשעה 06:00 עלו כל העת קולות רמים מאוד ונרגזים מאוד מתוך מתקן הבדיקות. אפשר היה לשמוע אותם גם במקום הכניסה למתקן הבדיקות וגם במקום היציאה ממנו. במדידות שערכנו המעבר דרך מערכת הבדיקות ארך בין 5-15 דקות במהלך פרק זמן זה, כלומר עיקר ההמתנה של האנשים הייתה בתור כדי להיכנס למסלול הבדיקות. כל היוצאים ממסלול הבדיקות התלוננו על צפיפות רבה, על העדר אמצעי אוורור וקירור ולכן על מחנק וחום קשים. קצב היציאה של האנשים היה בלתי אחיד באורח קיצוני. לעתים עברו 40-30 איש במשך 5 דקות ולעתים עברו 115. אנשים טענו כי מן הרגע שנכנסו אל התור שבחוץ ועד שיצאו אל אזור המוניות עברו בין שעה וחצי לשעתיים .
בדרך כלל התור מדלדל לגמרי בין 05:30 - 05:40. וגם מגרש ההמתנה מתרוקן כמעט לגמרי מאנשים. היום אחרי השעה 06:00 עדיין עברו אנשים רבים, שהיו לחוצים מאוד ורצו או הלכו במהירות רבה לכיוון המוניות.
אשה שנאמר לה לחזור התלבטה בחצר ואחר כך , לאחר חילופי דברים אתנו, החליטה לנסות ולהתעקש על זכותה לעבור ולצאת לעבודה.
06:00 - 06:50
רק בסביבות השעה 06:30 הידלדל תור הממתינים לכניסה למתקן הבדיקות. אנשים יצאו בפרק זמן זה במהירות והבדיקה ארכה כ 5-7 דקות . הכעס והתסכול של היוצאים בשעה זו היו עזים מאוד. אחדים מהם אמרו כי יתכן שהם כבר הפסידו את יום העבודה.
רמדאן
מרבית האנשים ששאלנו אמרו כי בשל הרמדאן הם מסיימים את העבודה שעתיים מוקדם יותר. אחדים אמרו שהם מקבלים את השכר הרגיל, ואחרים אמרו ששעתיים אלו מנוכות משכרם. נראה שהיו נשים ספורות יותר מאשר בימים אחרים.
נפלאותיה של שרירות הכיבוש
הצלחנו, גם הודות לצעירים ”האקומנים”, לדבר עם אדם בן 52 מכפר צור שהוחזר ולא הורשה לעבור. נתברר כי ברשותו היתר מת”ק, שנתקבל ביום ה' האחרון, לעבור דרך ”שער אפריים” היום ב 05:00 לפנות בוקר, כדי לבקר את אשתו, המאושפזת בביה”ח ’אוגוסטה ויקטוריה’ בירושלים. נסינו לברר עם המת”ק, עם המוקד, עם מפקדת המת”ק, שבה שוחחו בטלפון עם אנשי המחסום עצמם. כולם אישרו שאכן יש לו היתר, אלא שבהיתר שלו כתוב ”ליווי חולה”. לפיכך, למרות שהיה בידו מכתב רפואי המאשר כי אשתו מאושפזת מאמצע השבוע שעבר, ונראה שאין הוא יכול להביא חולה למחסום כדי למלא אחר מלות ההיתר וללוות אותה, לא הצלחנו לשכנע כי יתירו לו לעבור כדי לבקרה. האיש נאלץ לחזור על עקבותיו, והוא יצטרך ללכת למת”ק ולקבל אישור שבו תופיע המלה ”ביקור”. מלות התודה הרבות של הממתינים בתור (אחת מעצירות המעבר שהוזכרו למעלה) על מה שלא הצלחנו לסייע בו היו שוברות לב.