עופר - קטינים, נשים

   הלכנו במטרה להשקיף על 2 משפטים: עטאף עליאן וראסמי חטיב.אולם 5, השופט מנחם ליברמן. עו"ד אסמהאן ממשרדו של חאלד אל אערג'.

רקע: עטאף עליאן  הייתה חברה בארגון הג'יהאד האיסלאמי ונעצרה לראשונה לפני כ-15 שנה. מאז היא מבלה לסירוגין בבתי הכלא בישראל. מאז היא הספיקה להשתחרר, להינשא, ללדת בת, ולהקים גן ילדים בבית לחם שהיא הרוח החיה בו יחד עם נשים נוספות – כל אלה בהפסקות שבהן היא נעצרת ונכלאת. הפעם היא נעצרה, כנראה, משום שבעלה, מוחמד עליאן, הוא עציר מנהלי וייתכן שעל ידי מעצר אשתו רוצה התביעה ללחוץ עליו, להודות או אולי לשתף פעולה עם השב"כ.

הכרעת הדין: בתיק  עטאף עליאן, יש 4 פרטי אישום: הראשון הוא ביצוע שרות עבור הג'יהאד האיסלאמי ו-3 פרטי האישום האחרים קשורים לארגון "נקאהה"?? (לא הצלחנו לקלוט את בבירור את השם). האישום הראשון מתבסס על עדותה של אחת – ואדחה חתוקה. השופט אומר שאי אפשר להתבסס על עדות זו ומזכה את  הנאשמת. בשלושת פרטי האישום האחרים הוא אומר: אכן עשית את הפעולות שבהן את נאשמת אבל הארגון לא היה אסור. עיינתי בדבר והחלטתי שהארגון הוא אכן ארגון אסור והפרסום בעניין זה נעשה כדין ולכן את אשמה ב-3 העברות הללו. בנוגע לעונש – יש שתי שאלות: האם ידעה הנאשמת שהארגון הוא ארגון אסור ואיך מפרסמים השלטונות את דבר האיסור. התשובה לשאלות אלה יכולה להשפיע מאד על העונש. גזר הדין נדחה לאחה"צ.אחה"צ התכנס בית המשפט הנכבד. הדוד והדודה הביאו את  הבת, עאישה, בת חמש, לבושה יפה עם קוקיות בשער וחייכנית וישבו בספסלי הקהל. זה היה קורע לב. האימא על ספסל הנאשמים, פניה מכוסים בכיסוי לבן מסורתי, והיא מושיטה יד ומנסה לדבר עם הילדה, להגיד לה תגידי שלום למאמי, תגידי שלום למאמי. הילדה ירדה מברכי הדודה שלה וניסתה ללכת אל אמא שלה אבל החיילים עצרו בעדה וגם השופט חייך ואמר: לא לא, אי אפשר. תעצרו אותה.כל העניין נמשך אולי 5 דקות. גזר הדין נדחה ל-26.11.07. – יום שני הבא.

 ראסמי חטיב. אני מביאה בזאת את הפרק הקודם בסאגה הזו, מתוך הדוח של חגית ש' מיום 16.9.07:...  אחד מאלה פרש לפני סיפור קורע לב: הוא ואשתו מחכים לדיון נוסף בבנם הנכה  ראסמי חטיב שנלקח למעצר מביתו בכפר פאוואר (סביבת חברון) לפני כשבוע באשמת זריקת בקבוק תבערה. הוא כלוא ככל הנראה במתקן מעצר עציון. בדיון הקודם, לדברי האב, התערב השופט בדברי התביעה והעלה ספקות כיצד יכול העציר הנכה לזרוק בקבוק תבערה כשאין לו שימוש בידו אפילו לצרכים יומיומיים פשוטים. הבחור היום בן 19 נפצע קשה לפני 6 שנים, בהיותו בן 13, מכדור שנורה לתוך בית ספר. במשך 6 שנים מתנהל משפט בבית הדין הצבאי נגד הצבא שירה על ביה"ס, ועדין לא הסתיים. באותן שנים עבר הנער הפצוע אין סוף ניתוחים וטיפולים רפואיים (ברשות, בישראל,בירדן, בצרפת ובספרד) אך בסופו של דבר נשאר נכה קשה, גופנית ונפשית, והוריו מטפלים בו, לדבריהם, כבילד קטן. לראסמי אח שמרצה עונש מאסר ממושך ואח נוסף ששוחרר לא מזמן ממאסר. ההורים מנועים מביקור אצל ילדיהם האסורים. אחותם בת ה 9 עורכת ביקורים אצל אחיה בבתי הכלא השונים.  "בצלם" אסף עדויות מפורטות על האירוע שבו נפצע ראסמי לפני 6 שנים ואף ערך סרט וידיאו קצר.   הנאשם כופר באשמה. אמו נוכחת באולם ושמחה מאד לראות אותנו. עו"ד פידא קעואר מחליף את חאלד אל אערג' ביצוג ומבקש לקבוע להוכחות. התביעה אינה מתנגדת והדיון הבא נקבע ל-14.4.08, כלומר בעוד 5 חודשים. בינתיים הבחור הנכה יישאר בכלא.