אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), יום ג' 6.11.07, אחה"צ

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
יוליה ו., רינה ה., רחל ו.
Nov-6-2007
|
Afternoon
Seriously? Does this make us safer?
אבו דיס,  ואדי נאר

פנינו בראשונה לביתו של הנהג שלנו, סמי,כדי לראות את אשתו ואת התינוקת שזה עתה נולדה. אשתו, שיש לה תעודת זהות כחולה, ילדה בבית החולים מוקאסד, בניתוח קיסרי. סמי, לו יש תעודת זהות ירוקה, לא יכול היה ללוות את אשתו לבית החולים. הוא ניסה לקבל אישור לבקר את אשתו ואת בתו הבכורה במהלך חמשת הימים בהם שהו בבית החולים, אבל בכל פעם שהגיש בקשה לקבלת אישור נמסר לו במת"ק שהוא זקוק למסמך נוסף - אישור נישואים, אישור שאין לו חובות, וכו'. אחרי שלושה נסיונות שעלו בתוהו הוא פשוט ישב בבית, "ובכה כמו ילדה" לדבריו. הוא לא הצליח להגיע לבקר את אשתו בבית החולים.

 
נסענו לוואדי נאר. בפעם הראשונה ראינו חייל עם רובה דרוך עומד במבנה הבטון בפנייה בדרך, היכן שכלי רכב המגיעים מדרום עוברים. מאחוריו, מתחת לפילבוקס, עמדה מכונית שנבדקה על ידי צוות עם כלב. לא יכולנו לראות את הנהג, אבל ניתן היה לראות בבירור שהמכונית עברה בדיקה קפדנית. מכונית אחרת חנתה בדרך באזור המחסום, פניה בכיוון בית לחם, מבלי שנהגה
נראה באזור.

בדרך כלל, כאשר יש טור מכוניות ארוך, מייד בהגיענו התנועה מתחילה לנוע במהירות. בפעם הזאת קרה דבר הפוך - מייד כשהגענו החיילים התחילו לבדוק יותר מכוניות שנוסעות דרומה באריכות, טור המכוניות התארך. כאשר עזבנו את המקום טור
המכוניות נע שוב בלי עכובים.

פנינו למעבר זיתים, אך עתה היה די מאוחר, וסמי אמר לנו שהמקום יהיה כמעט ריק.