אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום א' 30.12.07, בוקר
הגענו לקונטיינר מעט לפני שבע - שקט גמור , אין עובר ואין שב ורק סמוך
מאד למחסום ניתן לראות טור משאיות ממתין למשהו - אולי בדיקה יסודית
ואולי בדיקה של מזג הסבלנות בכביש תלול ומתפתל. תוך כשתי דקות מתחיל
הטור לזוז במהירות ,ללא כל בדיקה , ספרנו יותר מ - 25 מוניות ומשאיות ,
ממהרות לאבו דיס להחזיר את הזמן שאבד .
בהמשך עוברות מעט תלמידות במהירות ועיניים מושפלות , אחת ממשיכה לשנן שיעוריה תוך כדי הליכה בשולי
הכביש ושלושה נערים צעירים ממהרים גם הם , אך אין בידם כל חומר לימוד
ואפשר שתלמודם היחיד מתבצע כבר באתרי הבנייה שלנו.
עתה , לאחר הפקק הרציני , מסתמנת שיטה - רוב הזמן מעוכבות שתי מוניות
בצד לבדיקת מסמכים , וכל שאר המכוניות עוברות ללא בדיקה . נראה שמדובר
במכסה קבועה שיש למלא . שניים מנוסעי המוניות מבקשים מאיתנו מספרי
טלפון לשעת הצורך , אם יעוקבו בעתיד .
מעבר זיתים 8:00
אין כמעט נפש חיה . הגענו לצדו הדרומי של המחסום - בסככת ההמתנה למת"ק
יושב בחור אחד . היום , יום א' , מקבלים את תושבי אבו דיס . האם כולם
חוגגים את השנה החדשה , או שנואשו מאישורים שלא מאשרים דבר. גבר שטייל
מעט משועמם ליד סככת ההמתנה ברך אותנו ב"בוקר מלבלב" , במילים אל