סנסנה, יום ה' 27.12.07, בוקר

הגענו ב – 6:10. המעבר כבר פעל. לגרסת שלומי ("הבוס" של חברת האבטחה), המעבר נפתח יומיום ב- 4:30, ועד שהגענו כבר עברו כ – 700 איש. לגרסת הפלסטינים הוא נפתח היום רק ב- 5:10.
בסככה הצטופפו עוד אנשים רבים מאוד, כ – 300. המעבר איטי מאוד בשל הבדיקות הקפדניות שעורך צוות האבטחה – על הפלסטינים להוריד מעילים, כובעים, חגורות ונעליים, להניחם על "מגשים" העוברים בידוק אלקטרוני (כך סופר לנו), ולמסור את תעודותיהם השונות לבדיקה באשנבים. לגרסת שלומי, האיטיות נובעת מכך שיש רק שני אשנבי בידוק. הוא טוען שהובטח לבנות עוד שניים, מה שישפר את המצב.
הבודקות מנומסות מאוד, אבל הפלסטינים ממורמרים מאוד, ולמרבה האירוניה מתגעגעים לחיילים, שלא דרשו מהם "להתפשט" והרשו להם להעביר ג'ריקנים של מים (מה שנאסר עליהם כעת, למרות שחלקם, לדבריהם, עובדים במקומות שאין בהם מים ראויים לשתיה). הם גם טוענים כי כאשר "הבוס" נוכח, המעבר "חלק" יותר, אך כשהוא לא נמצא, הקצב איטי ביותר. נראה שמרירותם רבה, והם מביעים אותה ללא חשש, גם בפני שלומי עצמו. ייתכן בהחלט שכיום, שלא בנוכחות חיילים, הם מרשים לעצמם להתבטא ביתר חופשיות. על כל פנים, האווירה קשה, ולטעמנו, הפנייה לפלסטינים באמצעות מיקרופונים ונביחות הכלבים, שהובאו כדי לאתר חמרי חבלה בכלי רכב, מגבירות את התחושה הרעה.