דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום א' 27.1.08, בוקר

 6:30-10:30

אורחות: טליה וגלי (סטודנטיות של לאה מהמכינה בשדה בוקר)

בדרכנו למעבר סנסנה אנו עוצרות לצלם את תחנת ההסעה ביציאה ממיתר. הציורים על התחנה זהים באופים וסגנונם לציורים על תחנות ההסעה בדרום הר חברון. לאה מסבירה שתנועת בני עקיבא במיתר מזדהה עם בני עקיבא בדרום הר חברון. 

מעבר מיתר (סנסנה) 

6:45 - בצידו הישראלי של המעבר (בסמוך לחניית המכוניות) הוקמה סככה חדשה. הפועלים עומדים מסביב למדורה קטנה בניסיון למצוא מעט חום בבוקר סגרירי זה.

אנו מגיעות לעברו הפלסטיני של המחסום. כמה עשרות פועלים ממתינים מחוץ לקרוסלה. ברגע שאנו מתקרבות הקרסולה נפתחת והתור מתחיל לזוז. הפועלים אומרים שהיום הכל היה בסדר.

אחד הפועלים (ביקש לא לציין את שמו) מבקש שנברר מדוע, למרות בקשתו לאיחוד משפחות והמסמכים שבידיו, אינו יכול לעבור בשבת במעבר של הישראלים. יש בידו אישור מהמנהל האזרחי וממת"ק בית לחם אולם החיילים לא נותנים לו לעבור ולכן הוא נאלץ לנסוע מרהט לתרקומיה על מנת להגיע לדהריה.

כמה פועלים מבקשים שנברר את סוגית שעת הסגירה של המחסום ביום שישי. המחסום לטענתם נסגר ב 13:00 והם לא מספיקים לעבור ולכן נאלצים להגיע לתרקומיה.

אנו ממתינות מספר דקות, רואות שהתור התקדם ועוברות לצידו הישראלי של המחסום. השומרת במעבר מבקשת מאיברהים תעודות. כולנו מוציאות תעודות לאות הזדהות והיא ישר מהנהנת בראשה וממלמלת מחסום ווטש.

גם בחניה זו כבר כמעט ריק. מספר פועלים עדיין עוברים את המחסום בשעה הזו.

מוחמד אלחריג' מבקש לברר בעזרתנו בעיה בה נתקל. הצבא גרם נזק למכוניתו בשווי של 5000 ₪. הוא העביר לתביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. איננו בטוח שפעל כהלכה. מבקש שנברר.

אנחנו מסתכלות על איזור בדיקת הרכבים. הכלב קשור לבעליו, מחטט בתוך מכוניות וציוד. שלוש מכוניות ממתינות להחלטתו של הכלב.

כביש 60

בוקר ערפילי מאוד וכמעט שאי אפשר לראות כלום. החסימות לאורך הכביש נראות פחות בולטות לאחר הגשם. סביר להניח שמישהו יצטרך לחדשן בקרוב.

דורה אל פוואר – פתוח למעבר מכוניות.

חברון

בכניסה לחברון עומד ג'יפ צבאי שכנראה עבר תאונה קלה. הוא חוסם את אחד הנתיבים ולצידו גרר.

מחסום בית מרקחת – שקט. מעבר דליל של אנשים. לחיילים קר.

מספרים לנו על אירוע ירי שהתרחש לפני שבוע. יריות נורו על בית הדסה. אנחנו מתפלאות שהעניין לא הגיע לתקשורת.

תל רומידה – לאה משוחחת עם החיילים על האירוע שהתרחש ב 7.1.08 בו ילדה אישה במחסום תרפ"ט. החייל מספר שהוא היה מפקד המחסום באותו לילה. גירסתו שונה ממה שכתוב היה בכתבתו של גדעון לוי אולם העובדות נשארות בעיניהן – האישה ילדה במחסום.

את הבעיה בכך שהאמבולנס לא יכול להגיע לבית האישה מתקשה החייל להבין.

לאחר שיחה של 15 דקות לערך מסרבים החיילים לתת לנו לעלות. 'אין לכן אישור', הם טוענים.

אנחנו מנסות להסביר שאיננו זקוקות לאישור ותעודת הזהות שלנו היא האישור אולם אין הבנה. אנחנו מבקשות שיבררו. בקשר אנחנו שומעות מישהו אומר שאין לנו אישור (ירון ממג"ב).

אנחנו מסבירות שהאיסור אינו מקובל עלינו אבל מחליטות לא להתעמת הפעם כיוון שיש עימנו שתי אורחות צעירות (לפני גיוס). ירי נשמע מרחוק. אנחנו לא מתרגשות. גם החיילים לא. מדובר בעניין שבשגרה.

אנחנו צועדות במורד הכביש לכיוון מחסום תרפ"ט. בדרך אנחנו משקיפות על הנוף. העיר די שקטה וריקה. מדכאת ועצובה.

מחסום תרפ"ט – אין לטעות לגבי מי האחראי בשטח. שלט ענק של מסייעת 92 מקדם את פנינו. כל כך חצוף, כל כך לא שייך.

שיחה קצרה עם החיילים, ואנחנו ממשיכות להתקדם.

בסמוך לבית הדסה נותנת לנו לאה שיעור בהיסטוריה של ההתיישבות היהודית בחברון. רכב של TIPH עוצר לידנו.

אנחנו ממשיכות לצעוד במורד הרחוב השומם. בסמוך לציורי הקיר עוצר לידנו רכב של המשטרה המקומית. אנחנו משוחחות עם אילן שאומר שבפעם הבאה שלא מאפשרים לנו לעלות לתל רומיידה ניצור עימם קשר. מציע לנו לעלות שוב ושהוא ידבר עם החיילים. אנחנו מוותרות.

לאה מראה ומסבירה לנו על ארבעת ציורי הקיר שמעטרים את קירות הבתים. היא מכנה ציורים אלה בשמות "אין ערבים 1", "אין ערבים 2", שלוש וארבע.

גם על קיר המחנה הצבאי ציור קיר. על קונטינר המים של הבסיס הצבאי מתנוסס הכיתוב "חברון מאז ולתמיד".

אנחנו צועדות עד מחסום מערת המכפלה ונפגשות עם איברהים.

לא ברור אם בגלל הקור או שמא סנקציות חדשות הן שהביאו לכך שרק חנות אחת פתוחה.

אין מעוכבים. כול העוברים והשבים עוברים ללא בדיקה. קר מדי אפילו בשביל החיילים.

אנחנו עולות על הרכב ועוזבות את המקום.

נראה שהסיור עשה רושם עז על שתי האורחות שלנו. הן מביעות הרבה סקרנות, שואלות שאלות ומתקשות להבין איך ייתכן. גם אנחנו עדיין מנסות להבין.