א-ראם, ג'בע (ליל), קלנדיה, ראפאת (ביר נבאלא), יום א' 20.7.08, אחה"צ

מחסום א-ראם.15:00 אין פלשתינים במחסום.

15:08 קלנדיה: שלשה מסלולים פעלו כאשר הגענו למחסום – 2,3 ו-4. לא הייתה צפיפות והתנועה הרגלית זרמה. למרות שהתנאים היו יחסית סבירים, מצאנו כמה וכמה ליקויים. אישה צעירה עם תינוק בן יומו על הידיים שגררה מזוודה גדולה וכבדה הייתה צריכה לצאת מהמחסום בחזרה לכיוון רמאללה. בקשנו שיפתחו עבורה את "השער ההומניטארי" ונענינו בסירוב. איכשהו התארגנו העומדים מסביב לעזרתה (כולל נשות מחסוםוואטש) כדי להעביר את המזוודה בקרוסלה ובמורד המכלאה המובילה אליה אל תוך הסככה הצפונית.

פגשנו גם את תיאסיר עלי מוחמד מועמר, תושב עזה חולה סרטן שניסה להוציא תסריך מעבר בקלנדיה כדי שיוכל לחזור הביתה. בדרכו לעזה מטיפול בירדן, הוא קיבל התקפה בגשר והובל לאשפוז בשכם ועכשיו ששוחרר מנסה להגיע לעזה. טלפנו לאבו רוקון שהכניס אותו לשרוול 5, שם תוחקר ע"י נציג שב"כ והמשיך את דרכו למת"ק.

15:53: סוגרים מסלול אחד, נשארים שניים פתוחים. מתחיל להיווצר תור בסככה הצפונית בכניסה למחסום הרגלים. בתור פגשנו קבוצת סטודנטיות לרפואה מארצות שונות באירופה. הן מסיירות בבי"ח בגדה והתרשמותן היא שהמצב מאד קשה מבחינת הרמה הרפואית.

16:10: עברנו במחסום ויצאנו למחסום הרכבים, שם לא היו תורים ונראה שהתנועה זורמת. לעומת זאת יכולנו לראות מרחוק שהתור במחסום עטרות ארוך ומגיע עד קוו האופק. חזרנו למחסום הרגלים.

16:30: סוגרים עוד מסלול (בדיוק כאשר התנועה מרמאללה גוברת) ונשאר מסלול אחד פעיל. מהסככה הצפונית ספרנו כ-30 איש ממתינים במסלול ועוד כ-30 עד 40 בתור בסככה הצפונית. פתאום הגיעה קבוצה של כ-20 נערים, בנים ובנות, כ"א גורר מזוודה גדולה וכבדה, והצטרפה לתור בסככה. התברר שהקבוצה כולה בדרכה למחנה קיץ בארה"ב במסגרת ארגון "Seeds of Peace". לא הבנו כיצד יצליחו כולם לעבור עם כבודתם דרך הקרוסלה. טלפנו לחמ"ל ובקשנו דחוף שיפתחו למענם את "השער ההומניטארי". כעבור רבע שעה הופיע אבו רוקון יחד עם השוטר שאול (שצפינו מתאם גבוה בין נוכחותו לבין בעיות במחסום). נפתח "השער ההומניטארי" והקבוצה עברה לתוך המחסום. אבל לא ליוו אותם הלאה כך שנתקעו בקרוסלות של המסלול.

תוך כדי פגשנו שוב את תיאסיר מ' שנפלט בחזרה לסככה מהמת"ק. הוא סיפר שאבו ר' אמר לו להביא מכתב שחרור מעודכן מבי"ח בשכם ושהוא יטלפן לו כאשר התסריך יהיה מוכן. (אתמול, יום ב', עוד התרוצץ לו תיאסיר החולה בין רמאללה לשכם ועדיין לא השיג את התסריך שיאפשר לו לחזור הביתה.)

17:11: עדיין פועל רק מסלול אחד והתור בסככה הצפונית הולך ומתארך. טלפנו לחנן שהבטיח לפתוח מסלול נוסף.

17:15: אכן נפתח עוד מסלול. עכשיו ממתינים כ-70 איש בסככה הצפונית. טלפנו לאבו ר' שצעק עלינו בטלפון שנמאס לו מאתנו ושאין הוא רוצה לדבר אתנו יותר. למרות שהתורים במסלולים הפנימיים הולכים ומתקצרים, החייל בבודקה הצפונית אינו פותח את הקרוסלה להזרים אנשים אחרים – הוא משתרע לו בנחת על שתי כורסאות כשאוזנית ה-MP3 נעוצה חזק באוזנו ומרחף בעולם אחר, לא שומע ולא רואה את הנעשה מסביב. אחרי שצעקנו לו ארוכות להתעורר ולהזרים אנשים, הוא הסתכל נבוך מסביב והתחיל לעבוד.

17:27:מחסום רפאת. עמדנו שם בתור של 12 רכבים ועברנו את המחסום במספר דקות. החיילים אמרו שאין בידול.

18:00  ליל לא היו הפרעות לתנועה.