בית לחם, שיח' סעד, יום ו' 23.11.07, בוקר

 בית לחם: במהלך המשמרת בבית לחם (כ-45 דקות), רק בעלי אישורים הורשו לעבור במחסום, אשנב אחד פתוח. מאחר ומס' האנשים המבקשים לעבור מועט, לא נרשמו עיכובים מהותיים. מאבטח מחברה אבטחה פרטית שמעולם לא פגש בנשות מחסום ווטש, מתקשר לממונה מעליו כדי לבדוק אם מותר לנו להיות בטרמינל, שמענו אותו עונה לו: "תן להם להישאר אבל ברגע שהם ינסו לדבר עם החיילים תעיף אותם החוצה". מאוחר יותר פנה אלינו הצעיר בשאלה אם אנו צריכים עוד אנשים בארגוננו והופתע לשמוע שכולנו נשים מתנדבות.אולי צריך להציע עבודה בתשלום לכאלה שרוצים לשנות עמדות... אדם בלבוש מסורתי נקרא לחזור לאשנב ללא סיבה לאחר שנכנס, ע"י חיילת שהתנהגה באופן מחפיר רוב הזמן, אך שוחרר לאחר מכן.

 שייח' סעד: הרבה אנשים מחכים על הגבעה שמעל נקודת הבידוק, מעט גמישות והגיון בחייל שבעמדת הבידוק.אף אחד, כולל אנשים מאוד מבוגרים, לא מורשים לעבור במהלך המשמרת שלנו, רק בחור אחד צעיר מורשה לעבור הודות להתערבותנו – 40 דקות הוקצו לו לבקר את אימו בבית החולים בירושלים, לאחר שהפקיד את תעודת הזהות שלו בידי החיילים במחסום. אדם זקן מספר לנו שאפילו ללוויה מתירים יציאה לשעתיים בלבד. אחד החיילים צעק על האנשים שרק כאלה עם אישורים יורשו לעבור ואישה אחת עונה לו "אז נתפלל כאן". בסופו של דבר הם לא... מספר אנשים הראו לנו צילומים של מסמכים שנכתבו ע"י מישהו במשרד הפנים בשנת 1996 המעידים על כך שהקבילה בנושא שייח' סעאד עדיין בערכאה משפטית ולכן אותם אנשים אמורים לקבל רשות לעבור. אך כמובן שזה לא מעניין אף אחד מהחיילים ותגובתם היא "אנו מתייחסים לצבא, לא למשרד הפנים".התקשרנו לשלישית צמרת הפיקוד המופקדת על האזור לבקש הקלות במצב - כמובן ללא הועיל.