בית לחם, יום ו' 4.1.08, בוקר

מחסום בית לחם.08:50 – ביציאה מהחנייה לכיוון המחסום קצין בשם יואב ש. מתקדם לקראתנו ומודיע לנו בתוקפנות שהוא מפקד המחסום, ושאנחנו לא יכולות להיכנס, ובטח שלא לעמוד על יד עמדות הבידוק. הוא חובש קסדה ועליו גם אפוד כרמי, ומלווה על ידי מאבטח.
יואב והמאבטח נשארים על יד המעבר לרכבים. אנחנו ממשיכות להתקדם לאט לכיוון המחחסום, ומתקשרות במקביל לחברות. המיניבוסים מתמלאים בקצב רגיל לשעה כזאת ביום שישי. ברגע שאנחנו נכנסות לשביל יואב מתקרב מתוך המבנה, יחד עם מאבטח, וגוער בנו לחזור.

הטלפונים שלנו לא עוזרים בהתחלה. רוני, מפקד המחסום לא עונה, ובמוקד ההומניטרי מדגישים שהם מוקד לפלסטינים בלבד, ושעלינו להתקשר לפניות הציבור בפיקוד מרכז. אנחנו חוזרות לרכב לבדוק אם יש לנו את המכתבים הרלוונטיים ולנסות שוב להתקשר. אחד המאבטחים מסתובב גם בחניון לפקח עלינו.
לבסוף אנחנו משיגות את רוני (במקרה או שלא במקרה באמצעות הטלפון הנייד הפחות מוכר). רוני אומר שידבר עם יואב ושאנחנו יכולות לחזור למחסום. יואב כמובן כבר אינו שם, ומקבל את פנינו אחד המאבטחים.

09:30- שתי עמדות פתוחות, ותורים ארוכים. קבוצה של תיירים בדיוק נכנסת, ומצלמת. בתחילה הם אינם מבינים שאותן עמדות שמשמשות את היוצאים מבית לחם משמשות גם לכניסה. התורים מתארכים. אנחנו מדברות עם המוקד ההומניטרי. צעקות נשמעות מצידו השני של המחסום. גבר מבוגר, בדרך לתור בהדסה, מבקש מהמאבטח לאפשר לו לעבור למסלול השני מכיוון שהמחשב נתקע. לאחר כמה דקות אחד הקצינים יוצא לאייש עוד עמדת בידוק, והתורים מתקצרים בהדרגה.

09:50 -  אנחנו עוזבות.

אנחנו ממשיכות בכביש המנהרות, מסתובבות חזרה באל-חאדר, וחוזרות לירושלים דרך בית ג'אלה וואלג'ה. בבית ג'אלה אין נוכחות של חיילים, בואלג'ה 3 חיילים במחסום ששואלים למצבנו.