אל נשאש, בית לחם, מת"ק עציון, יום ד' 6.2.08, בוקר
בית לחם 06.40
על המדרכות, אחרי היציאה, מצטופפים אנשים רבים. שורה ארוכה של מכוניות לאורך הכביש. בפנים תורים ארוכים. רק חמש עמדות פתוחות. החיילים מנומנמים והמעבר אטי. טלפנו למפקד על המעבר ובקשנו שיפתחו עוד עמדה. לא הצלחנו לדבר אתו. בשבוע שעבר הוא נענה לבקשתנו. הפעם לא ענה לטלפון. נשים שעברו התלוננו על שאין תור הומניטרי נפרד. דברנו עם איש האבטחה המשגיח על התור והוא הבטיח לעזור לנשים והעביר מיד לראש התור אשה שניסתה להתקדם ולא נתנו לה. היא סיפרה שלפני הכניסה בבית לחם הצפיפות רבה. המוני אנשים מחכים שם בקור משלוש או ארבע לפנות בוקר. אין שם סככה או מחסה אחר. כבר כתבנו והתלוננו על העדר מחסה בצד בית לחם ועל שאין תור נפרד לנשים. הבטיחו שיבנו מחסה. חייבים לכתוב ולדרוש זאת שוב.
אל נשאש 07.15
אדם שקבע עמנו פגישה מספר על בעיה שיש לו בעניני תחבורה. אנחנו מקבלים פרטים ונשתדל לעזור.
נבי יונס 07.45
בשדות שבצד הדרך עדיין נראה שלג רב. קר מאד. ליד הצומת יושבת חבורת צעירים סביב מדורה קטנה. הם אומרים שהם מקווים שיבואו מעסיקים ויקחו אותם לעבודה. שני אנשים נגשים אלינו. האחד מנוע שב"כ
השני מנוע משטרה.
מת"ק עציון 08.30
המבנה ריק. צעיר בודד מגיע והחיל מכניס אותו פנימה. כנראה שהשוטר מאהר לא נמצא במקום. שני טלפונים שטלפנו אליו, לא נענו. הצעיר שיצא סיפר שהשוטר פארס נמצא שם, אבל הוא אינו רשאי להוציא קבלות . מי שנזקק לעזרה יצטרך לבוא שוב.