בית לחם, יום ב' 11.2.08, בוקר

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
תמר א., חנה ב. (מדווחת)
Feb-11-2008
|
Morning

הגענו למחסום בשעה 05:10  ומעבר האנשים התחיל דקות קודם. מאחורי הקירות שבירכתי המחסום, אזורים האסורים עלינו, הגיחו הפועלים קשיי היום כאשר מעיליהם בידם החגורות פתוחות או לא מושחלות במכנסיים והנעליים בידיים או נעולים ללא שרוכים.  בסיפור "מרקם החיים" ו"צלם האנוש" התופעות הללו לא כלולות! תוך כדי ריצה לעבר נקודות הבדיקה מתלבשים – טוב ככל הניתן – והכל בתקווה כי ההסעה לעבודה "לא תברח" בינתיים. 

5 נקודות בדיקה היו מאוישות. מכניסים את הכרטיס המגנטי בפתח המיועד, מדביקים את התסריח לחלון, בשתיים מן הנקודות גם עוברים בדיקת טביעת אצבעות והתהליך נגמר. החיילת בעמדה 7 והחייל בעמדה 5 שוחחו זו עם זה בטלפון מרגע שבאנו ועד שעזבנו בשעה 07:45. בכל התקופה לא נראה בשטח מפקד כלשהו ולא יכולנו להעיר על המנהג הנלוז הזה.

 

מן הצד הפלסטיני שמענו צעקות רמות, ואת "נהמות" רשת הרמקולים.

 

עולות  כמה שאלות: באתר משרד הביטחון מצויין כי מחסום בית לחם פתוח 24 שעות רצוף – ואכן זה נכון. אם אתה תייר או אזרח זר או פלסטיני בעל תעודה כחולה הגר בבית לחם – המחסום פתוח עבורך בכל שעות היממה. אבל לא כך המצב בהקשר לפועלים – להם תסריחים המאפשרים מעבר רק החל מן השעה 5:00 ועד 19:00 ואי לכך פתיחת המעבר בכל שעות היממה היא "בדיחה רעה" בהקשר אליהם.

 

התרשמנו, אם כי לא יכולנו לאשש השערה זו בבטחון מוחלט, כי עובדי החברה הפרטית (ארי) דואגים שלא יהיה עומס בתורים שבתוככי הבניין. אי לכך מאפשרים כניסה רק במספרים מוגדרים – קבוצה אחרי קבוצה. היות וכך נוצר לחץ אדיר בכניסה מן הצד הפלסטיני והתסכול והזעם של העומדים בתור מרקיע שחקים. בזמנו, כאשר תכננו את מפלצות המעברים הללו שמענו כי יעברו בהם "עשרות אלפים" מדי יום והבנין בנוי כך שיוכל להכיל מספר כזה. אם כך מי יבהיר מדוע פתוח בכניסה לבניין רק פתח צר מאד, שרוולinfo-icon אחד, קרוסלה אחת – ותור נורא שמורט עצבים ומחייב מכ-3000 אנשים לעבור השפלה יומית ולבזבז לפחות שעה במעבר האיום הזה. למסתכל מן הצד הישראלי הכל נראה  מעולה – כולם עוברים, וחלקם אפילו מחייכים. המציאות כמובן שונה בתכלית – עוברים רק המעטים שהבירוקרטיה של הכיבוש מאפשרת להם מעבר, וכל היתר יושבים בבתיהם ללא פרנסה. הלילה הפלסטיני קצר מאד – כי הפועלים כבר מגיעים למחסום בשעות השחר המוקדמות מאד, אחרת אין כל סיכוי להגיע בזמן לעבודה – שהיום היא קיימת אבל מחר..... החזאי מנבא גשמים בימים הקרובים, וכמובן שכל המצטופפים בכניסה למחסום יירטבו עד לשד עצמותיהם, כי אין מכסה מפני הגשם ולאולם המקורה לא נותנים להיכנס.

זה הכיבוש "הנאור וההומאני".