בית לחם, מת"ק עציון, נועמן, יום ד' 27.8.08, בוקר
מעבר רחל: הרבה מאוד כלי רכב ישראליים מחוץ למעבר. משמע - התור ארוך והפועלים משתהים בו. קבלת הפנים היתה הפעם לא עוינת, "לא נורא", אך בשיחה יותר ארוכה מסתבר שמשך ההמתנה הוא כשעתיים. שוב יש האטה רצינית במעבר בחומה ולנו אין גישה למקום. הפתח הנוסף לחומה לא מתבצע או מתבצע בקצב איטי ביותר. יש לשנות מצב זה ואנחנו "בכוחנו הדל" לא יכולות להושיע. נועמן: עלינו לבתים של הכפר ופגשנו קבוצת ילדים לבושים בתלבושת אחידה ופניהם מועדות לבתי הספר. נסענו בעקבותיהם עד המקום בו הם עברו את הבדיקה. צלצול בפעמון. הדלת נפתחת ומבעדה אני רואה חלל של חדר אותו חצו הילדים כדי לצאת מהמבנה הממוגן. הילדים יצאו מחדר הבדיקה/לא בדיקה וחצו את הכביש ללא רמזור או בוגר המכוון את התנועה. חלק צעדו לבית-ספר באל-חאס וחלק לבית סאחור. הידד לכוחות הביטחון המאפשרים לילדים לעבור משטח A לשטח A שכשבאמצע נמצאת מדינת ישראל מגנה על עצמה. נבי יונס: שותים קפה ומנסים לפתור בעיה למי שהפך להיות מנוע משטרה
מבלי שנאמר לו על מה ולמה.
מת"ק עציון: היום זה יום קבלת קהל של כפר סמוך לבית-לחם. מספר האנשים קטן . ממרכז האולם נלקחו מספר כסאות ולא מובנת הסיבה. את שעות ההמתנה ממתיקים במיזוג ראוי. רק מספר המכונות להפקת כרטיסים מגנטיים נשאר כשהיה כי "אין לצה"ל כסף לרכוש מכונות".