בית לחם, יום ה' 27.3.08, בוקר
05.40 מחסום 300, בית לחם. הגענו לאחר נסיעה, יותר נכון זמן רב של עמידה בפקקים, המחסום ריק, אבל לפניו אנו מבחינות ב-4 ג'יפים של משטרה צבאית ולידם שתי קבוצות של פלסטינים, 14 עומדים כשפניהם אל הקיר. כ-20 מטר קרוב יותר למחסום יושבת הקבוצה השניה (20 איש) על הקרקע. אנחנו ניגשות אליהם, מנסות לברר מה קורה, השוטרים אומרים לנו שידברו איתנו מאוחר יותר. השוטרים ממלאים טופס עיכוב עבור כל אחד, קוראים להם בזה אחד זה ונותנים להם לחתום עליו.
בין המעוכבים בקבוצה הקטנה יותר גם גבר זקן ושלוש נשים. הן פונות אלינו בערבית, לפני שמישהו מצליח לתרגם השוטר משחרר אותן, הנשים מודות לנו והם ממשיכים במהירות לכיוון מחסום בית לחם.
קר. אני, שלובשת חולצה ארוכה, סוודר ופליס, רועדת. חלק מהאנשים המעוכבים לובשים רק חולצה קצרה, לאף אחד מהם אין מעיל.
אנחנו מדברות עם הפלסטינים שאומרים שחלקם מעוכבים
כבר 5 שעות, ללא מים (מוקדם יותר היה הרבה יותר חם). אנחנו מתקשרות לחנה ב. שמתקשרת למוקד ההומניטרי. מתברר שאכן מדובר כמו שחשבנו בשב"חים והיות והחתימו אותם על הטפסים, יש להניח שהם ישוחררו.
השוטרים עדיין אינם יכולים לדבר איתנו ואוסרים עלינו לדבר עם הפלסטינים כל זמן שהם מעוכבים.
במקום גם פלסטיני ישראלי, בעל תעודה כחולה, יחד עם בנו, כבן 10, שרועד מקור. כשאנו שואלות את השוטרים מדוע הוא מעוכב הם אומרים שהוא "העביר דברים מתחת לחומה". לנו אומר האיש שהגיע כדי לקבל כסף ממשיהו שהיה חייב לו. השוטר האזרחי שהוזמן עבורו מזהיר אותו ומשחרר אותו.
כשהשוטרים הצבאיים מתפנים לדבר איתנו הם אומרים שמדובר בשב"חים, שמעוכבים משעה 04.30ושהם ישוחררו תוך שעה עד שעה וחצי. אנחנו עוזבות ב שעה 06.30 מותשות ורועדות מקור, לא לפני שהשארנו לשתי הקבוצות מספר טלפון כדי שיודיעו לנו כשישחררו אותם. אחד השוטרים מבטיח לנו שהם יקבלו מים ואוכל. קצת אחרי השעה 08:00 אחד האנשים מתקשר לדפנה. לדבריו עדיין לא שחררו אותם, הם לא קיבלו לא מים ולא אוכל, לאחר שהלכנו אסרו עליהם גם לגשת לשירותים ואחד האנשים אך הוכה על ידי המג"בניקים בראש. הוא נשמע מיואש, מפוחד וחסר אונים. דפנה מרימה טלפון למוקד ההומניטארי ואני לחנה ב. שגרה בקרבת ומקום ומחליטה לנסוע למחסום. אני מודיעה לאדם שהתקשר אלינו שמשהי מאיתנו בדרך אליהם. הוא אינו מפסיק להודות לי. בסביבות שעה 08.20, מספר דקות לאחר שחנה מגיעה, למקום האנשים משוחררים.