בית לחם, מת"ק עציון, יום א' 23.11.08, אחה"צ

מת"ק עציון, 15:15: מגרש החניה מלא. כ-20 איש מצטופפים לפני הקרוסלות, ביניהם 3 נשים. כ-20 איש נוספים ישובים על הספסלים. כולם מבקשים כרטיסים מגנטים (אלה שזקוקים לאישורים על בסיס הומניטארי נכנסים ללא תור). האנשים שצובאים על הקרוסלות מסרבים להתפשר. אין פלא, שכן לטענת אחדים מהם הם שם כבר מ-05:00.  הדברים נדמים יגעים למדי שכן פלסטיני שזה עתה יצא מהמשרד עם החלונות והמחשבים, אומר לנו שישנם עדיין 15 איש בפנים. כך, במשך כמחצית השעה רק 4 אנשים נוספים מוכנסים, ולאחר מכן 2 נשים צעירות שאמנם היו להם מספרים קודמים לכאלה שכבר נכנסו, אך הן פחדו להידחף ולהידחק אל הקרוסלות. אישה מבוגרת מבקשת את עזרתנו. יש לה קוצב לב ולכן אסור לה לעבור דרך הגלאי. למרות שאין לה מספר אנחנו מלווים אותה אל החייל בבודקה ליד השער שבחוץ. הוא יראה מה אפשר לעשות.

לאחר כ-20 דקות, רס"ן נ. נכנס לאולם ההמתנה ומשליט סדר. הוא מזיז את כולם מהקרוסלות ודורש מהאנשים שבתור גם לא לעמוד על המדרגות. לאחר מכן הוא קורא לאנשים להם אין מספרים בשל העובדה שבעיותיהם קלות (כמו טביעת כף היד) והובטח להם בבוקר שהם ייכנסו בלי מספר. יש 5 כאלה. בשלב הבא הוא מבדיל בין אנשים שזקוקים לחידוש הכרטיס המגנטי לבין אלה שמבקשים כרטיס זו הפעם הראשונה. כשלא מעט היגיון בצדו, הוא מורה לאלה שמבקשים כרטיס חדש לעבור לאחור כדי לתת לאחרים להיכנס לפניהם. חידוש כרטיס הוא תהליך הרבה יותר פשוט, הוא מסביר. כמו כן הוא מסביר שהקצב האיטי נובע בחלקו מן העובדה שהיו להם בעיות עם המדפסות. לבסוף, הוא דואג לכך שהאישה עם קוצב הלב תיכנס למשרדים מן הצד השני. ככלל, עושה רושם שכל בעלי המספרים יטופלו עוד היום, אולי גם אלה בלעדיהם, שכרגיל, מעדיפים להישאר ולהמתין בתקווה.

מחסום בית לחם, 16:40: עד שהגענו לשם, נדמה היה כי המהומה היומית והתורים הארוכים בהם אנו מורגלים כפר טופלו. למרות שאנשים המשיכו להיחפז פנימה בשובם מהעבודה, 4 עמדות פועלות וארך כדקה-שתיים לעבור לצד השני.