בית לחם, יום ו' 13.2.09, בוקר

 בית לחם9:00 – 10:45 כשהגענו היו שתי עמדות פתוחות ושני טורים ארוכים. חייל וחיילת בעמדות, 3 אנשי אבטחה בחוץ. פנינו אליהם והם אמרו שיפתחו עמדה נוספת תוך זמן קצר.כך היה באמת. לאחר מכן עברו אנשים יחסית מהר ולא נצפו קשיים עם המכשיר המפורסם לבדיקת טביעות האצבעות.מתנדבת אקומנית עברה מהצד של בית לחם ומסר לנו שאין הרבה אנשים שם.
הבעיה היחידה שהתעוררה בזמן המשמרת היתה של גבר בשנות הארבעים, בעל אישור של סוחר. הוא בא עם בנו הצעיר והציג קושאן אך כרגיל אמרו לו שילד לא עובר עם אישור עבודה של האב. האב נראה נואש ואמר שהוא חייב לעבור לפגישת עבודה ושהם גרים קרוב לחברון ובנו לא יכול לחזור לבד הביתה. הילד נראה מבוהל ובכה. פנינו לחיילת, ניסינו לרכך את איש הביטחון, ביקשנו לדבר עם מפקד המחסום. היה סירוב מוחלט להתחשב. פתאום הגיעה אישה עם בנה והחיילת נתנה לה לעבור איתו. אז התערב אחד מאנשי האבטחה, עצר את האישה שכבר התחילה להתרחק, חזר לתוך המחסום ודיבר עם החיילת על כך שאין סיבה להעביר אותה ולא אותו. חששנו שיחזירו גם אותה אך בסופו של דבר קיימו התייעצות פנימית והחליטו להעביר גם את האב עם בנו.
לאחר מכן עברו עוד שני פלסטינים עם ילד ולא התעורר כל ויכוח.

האם אלה ההקלות המדוברות הניתנות כפרס לאבו מאזן על כך ששמר על שקט בגדה בזמן מלחמת עזה?