בית לחם, יום ו' 21.8.09, בוקר
9:00–10:30
בית לחם
רק עמדה אחת פתוחה ונוצר תור ארוך. אני פונה למאבטח ומבקשת שידאג לקרוא למישהו. הוא ממלמל משהו על ארוחת בוקר אבל בכל זאת מתקשר. כחמש דקות לאחר מכן יוצאות שתי חיילות ופותחות שתי עמדות. אחת מהן מתחילה להתארגן, מחליטה שהכיסא לא נוח והולכת להביא כיסא אחר מעמדה אחרת. החיילת השנייה מאיצה בה: "מהר! הרבה אנשים מחכים."
- "אל תדאגי, זה יקח לי 5 דקות".
ואכן רוב הממתינים בתור עוברים יחסית מהר כשהם מתחלקים בין 3 העמדות. למרות שלעיתים קרובות נדרשים אנשים להניח את היד על המכשיר שוב ושוב על מנת להגיע לתוצאה המיוחלת.
במספר מקרים הגיעו אנשים עם ילדים אך הציגו אישור עבודה והילדים נדחו.
על הקיר בכניסה למחסום מופיעה הודעה על כך שלקראת חודש הרמדאן יוכלו להגיע למסגדים ללא אישור מיוחד גברים מעל גיל 50 ונשים מעל גיל 45.
ב-10:00 פתאום נפילת מחשבים. אנשים ממשיכים להגיע ולא מבינים את פשר התור. המאבטח, דובר ערבית
, מסביר במה מדובר. החיילים בעמדות מתקשרים, מנסים להזעיק עזרה. כולם מחכים. יוצא חייל עם דרגה מהחדרים הפנימיים, נכנס לעמדות, עושה פעולה כלשהי, והכול חוזר לתפקד.