בית לחם, יום ו' 4.9.09, בוקר

יום שישי שני של רמדאן, מחסום בית לחם – הצד הישראלי
9:00 – 11:40
שורות של אוטובוסים מחכים לעולים לרגל לאל אקצא.  זרם בלתי פוסק של נשים מגיע מהדרך העוקפת את המחסום. בתוך המחסום, 6 העמדות פתוחות ותורים של פלסטינים עומדים מול כל עמדה. אפשר היה בעצם לפתוח 12 עמדות כי יש שני אשנבים בכל עמדה אך רק מחשב אחד כך שזה לא היה מזרז כמעט. בפתח המחסום כתוב אמנם שגברים מעל גיל 50 ונשים מעל גיל 40 יכולים לעבור ללא אישור אבל הם בכל זאת נבדקים והמעבר אינו מהיר. את הנשים מפנים לדרך העוקפת והן צועדות מסביב וממתינות שהגברים ייצאו, דבר שלוקח זמן רב למדי.
לגבי הילדים שבאים עם הגברים, החיילים מוציאים אותם מהתור ומאפשרים להם לעבור ולהמתין לאבא/לאח/לדוד יחד עם ילדים אחרים בצד הישראלי של המחסום. לרגע התרוצצו כמה ילדים והשמיעו קריאות שמחה ופתאום המקום הקודר קיבל דימיון קל לטרמינל אמיתי.
כשהגענו למחסום, נור הוציאה את המצלמה וצילמה מספר תמונות ומיד עט עליה מאבטח ודרש  שתפסיק בטענה שאסור לצלם כאן. נור אמרה שאין זה שטח צבאי סגור, שמותר לצלם, שעל החייל להראות מסמך האוסר על צילום. הוצאתי את ה"אישור" של דובר צה"ל לפיו מותר לשהות וגם לצלם. המאבטח התרשם אך אמר שיבדוק הלאה.
הגיע סגן מפקד המשטרה, עיין במסמך, אמר שאינו מכיר אותו ושבכל מקרה זהו מתקן משטרתי ואסור לצלם. הוא דרש מנור שתמחק את התמונות בנוכחותו וכך היה. נור רשמה את פרטיו האישיים על מנת למחות על ההגבלה.
פתאום הגיעו כמה בכירים מהמשטרה ואחד מהם צרח ודרש מכל הפלסטינים שהמתינו ליקיריהם לצאת ולהתרחק. שאלתי למה הוא צועק אך הוא התעלם ממני לחלוטין.
סגן מפקד המשטרה מסר בקשר נתונים אודות מספר הפלסטינים שעברו: "17,000 בינתיים. זה כנראה יגיע ל- 20,000.
האקומנים נמצאים במקום וסופרים. הנתונים שלהם היו יותר צנועים אך בוודאי יותר אמינים, ובכל זאת מדובר במספרים גבוהים מאוד: עד 11:15 עברו 9,000 נשים וקרוב ל- 3,000 גברים. הבדיקה של הגברים ארוכה יותר, יש ביניהם יותר מנועים.
במהלך המשמרת נאמר ל-4 או 5 גברים שהם מנועים.
בודדים הוחזרו לאחור כי לא היו להם מסמכים.
גבר אחד נבהל כששם לב ששכח את כספו ואת מסמכיו – כנראה ליד אחד מתאי הבידוק בתוך המחסום. הוא התהלך הלוך ושוב, נרגש, תופש את הראש ותוהה מה לעשות. חייל ניסה לעזור לו למצוא את הארנק. לא ברור לנו אם אכן מצא אותו. הוא חיכה זמן ארוך למדי בצד הישראלי של המחסום. כשיצאנו ראינו שהוא הלך, אך לא ידוע לנו בוודאות האם קיבל את כספו בחזרה.
ב-11:30 פסקה זרימת האנשים כמעט בבד אחת. את המחסום סוגרים ב-12:00.