אבו דיס, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום א' 2.5.10, בוקר
כמעט ריק, למעט כמה תלמידים העוברים (יום א' הוא יום חופשי מלימודים בהרבה בתי ספר פלשתיניים); משיחותינו עם כמה תושבים אנחנו מתרשמות שיש אדישות מסוימת למצב שנוצר אחרי פסק הדין המכשיר את החומה. הרגשה שלא הכול עדיין נגמר. יש ערעור ובקשות להסדרת המחסום לטובת התושבים.
החיילים מסרבים לדבר אתנו מילה וחצי מילה.
7:30 מעבר לזרוס (גם הוא לא היה מצליח לעבור שם...)
חומה וגדר בתוך גדר, כמות בלתי סבירה של קונצרטינות, חסימות למיניהן עוטפות את הגדר במקום. הדלת הכחולה הונמכה, ובמרחק ממנה נמצא ביתן בידוק גדור ומסוגר. כמה כסף שפכו כאן כדי ליצור כיעור אנומלי ולא נחוץ שכזה.
8:00 מעבר הזיתים
כרגיל, אנחנו מגיעות מאוחר מדי. נהגי הטרנזיטים במקום מסרו לנו שבימים האחרונים משעה 5 עד 6:30 יש המון עוברים במקום (כנראה תוצאה של המצב הגרוע במחסום בית לחם).
למרות ריקנותו היחסית עכשיו, הצטבר תור של כ-20 אנשים בעמדה היחידה הפתוחה למעבר רגיל (יש גם עמדה למעבר למת"ק). אך בלי שהספקנו להודיע על כך, נפתח מיד גם מעבר 2 והתור מתפוגג.
במעבר 2 יושבות שתי ממצדיקיות צוציקיות עם המון דרישות: וואחד, וואחד – זה רגיל; אבל כשעוברים אחד אחד והחיילות מפטפטות, מגיעים לעמדה שלהן לפתע 3 אנשים. "איך עברתם אם אמרנו וואחד וואחד"? הן צועקות. "ילא, לחזור".
כיוון ששתיים מהשלושה הן אנחנו, אנחנו מעזות להתווכח וההפתעה שלהן גמורה – אך הן לא מצטננות וממשיכות לכעוס ולדרוש מעבר חוזר לכולם. שיחת תלונה עם מפקד המחסום מגלה כי הוא מודע למצב וכבר שוחח עם מפקד החיילות הצעירות הבוקר ודרש ממנו להתרות בהן. הוא מספר שאכן עוברים כאן בימים האחרונים יותר אנשים מתמיד, וביום שישי עברו כ-6,000 איש בשעות הבוקר לשני הצדדים.
8:40 שיח' ג'ראח
מאוד דאגנו לתושבי המקום שלא עבר עליהם ליל זוועה בהילולת "שמעון הצדיק" (בגלל הדמיון בשם לשמעון בר יוחאי, התפתחה גם כאן הילולה עממית שנתית בל"ג בעומר). הנוכחות המשטרתית והמג"בית כבדה. גדרות מתכת ניידות מסדירות כניסה לרחוב המוביל לקבר שמעון הצדיק וג'יפ מג"ב עומד בניצב לרחוב המריבה ומשגיח על המעבר שם.
החדשות הטובות הן שהיה לילה שקט, כנראה בגלל הנוכחות הביטחונית במקום (ב-1 בלילה ניסו כמה חבר'ה להציק אבל נבלמו); גל ביקרה במקום גם אתמול בערב עם עוד מתנדבים שהתגייסו להגיע כדי לאכול ארוחת ערב נחמדה עם תושבי המקום ולשמור מהתפרעויות. היא מספרת שכיוונו אותה לחנייה במגרש עם כל האוטובוסים שהובילו דתיים למתחם הקבר, אך רק אחרי שהבטיחה שהיא מגיעה ל-15 דקות בלבד.
בבוקר שאחרי מסתובבים להם המתנחלים בנחת ברחוב והמתנדבים הזרים עדיין ישנים. לבסוף אנחנו פוגשות את ס., הוא סיפר שדתיים הטרידו מינית מתנדבת מאירופה – אמרו לה איזה תחת יפה והציעו לשלם לה כסף בתמורה למעשים שונים..היא היתה המומה וסאלח שאל אותם אם הם לא מתביישים וכך זה נגמר. הצענו לו להגיש תלונה למשטרה, כי הרי המתנחלים מגישים תלונות כל הזמן שמתבררות כלא נכונות.