יום ג' 13.4.10, בוקר

מרחב התפר, אדמות ושערים
נסענו לראות את אדמות הכפר אזוויה שאת בעליהן תישאלנו ותיעדנו בביקורנו הראשון בכפר. נסענו למחסום עזון עטמה דרום שם פנינו ימינה אל כיוון מפעל השיש ואל הבית של משפחת ר', הבית משקיף מגגו אל המחסום והכפר מנגד, שערי תיקווה, אלקנה, ובמרחק גם מיתאר אזוויה.הגיעו לפגוש אותנו מ' בן ה-69 שמעבד לבדו את השטחים שלו, מרחק כ-6 ק"מ הליכה מהכפר בסמוך לעזון וא' שיש לו מאפיה באזוויה .
מרחב גדול של מטעי זיתים שברובם מוזנחים מחמת היות בעליהם מנועי גישה. אין להם היתרים. ממזרח השקיפה ההיאחזות אלקנה כשא' מציג לנו את תוואי הביוב שיורד ממה שהיה פעם מתקן טיהור שפכים של אלקנה וכיום מושבת. פס חום של איזור מת מלווה את התעלה בה זורמים השפכים חופשי במורד הגבעות ובתוך אדמותיהם של מ' וא' שלדבריהם איבדו עשרות עצי זית מניבים בשל כך. מרבית האדמות באיזור הן של  הכפר אזוויה, מראה פסטורלי שלו שמסתיר אחריו כאב ותחושת אין אונים. דרור אטקס מאירגון יש דין מטפל עכשיו בנושא השפכים בגדה ובמרחב התפר.
האזנו לתלונות של בעלת הבית על גגו עלינו, על הטרדות שהם חווים מדי יום, עיכוב הבת בדרכה לבית הספר ומניעת העברת מצרכי מזון  ובית בטענות מסחר ובטיחות. לאחר מכן המשכנו לשערי תקוה לראות את השטחים של א', אחיו של ראש הכפר אזאוויה, שנמצאות ברובן בתחום הגדר של שערי תקווה, ושנחצו על ידי כביש הגישה להתנחלות. על חלק מהן הוקם גן משחקים וספורט לרווחת התושבים.
 היחיד מבין אנשי המשפחה הזו שקיבל  אישור מעבר לאדמותיה, הוא ראש הכפר אשר מטבע הדברים אין לו זמן לכך. המשכנו לאלקנה ואל מתקן השפכים. חנו בו שתי משאיות שעסקו בשאיבת בור האגירה ונהגיהן סיפרו לנו שעדיין חזון למועד ההפעלה של המתקן מאחר ומדובר בשיפוץ הבור. נכון לאותו רגע בו שהינו במקום זרם הביוב חופשי, לא בצינור ולא בתעלה, כנחל מפכפך למטה אל מטעיו של מ'. למחר אנו מתכוונות לצאת לכפר מסחה לתיעוד ותישאול.