ארתאח (שער אפרים), יום א' 17.1.10, בוקר

אין חדש תחת השמש, הישן מעיק ומדכא.

4.32

כשאנו צועדות לעבר המחסום, מגלות שהחניון נעול, אך נפתח דקה או שתיים לאחר מכן.

בדרך לכניסה למחסום מקדם אותנו בליל קולות רמים וצעקות - ניכר שהמתח רב.

התמונה של פתיחת הקרוסלה וריצת האנשים לעברה  בנסיון להגיע מה שיותר מהר

למחסום - קשה לצפייה. אשה רצה לקרוסלה צווחת, מקללת - לא ברורה לנו הסיבה.

בינלאומים: הילדגרד ופיטר, שאנו משוחחות אתם מעבר לגדר, מדווחים לנו שהמחסום

נפתח בזמן, ב-4.30.

4.50

אנו פונות לעבר היציאה מהמחסום.

4.55

מנינו את מספר האנשים שעברו בדקה: 22.

5.05

קרוסלת היציאה נסגרה לדקה וחצי. למה? לאלהים פתרונים. הגזירה שנכפתה עלינו, שאין

לנו שום רשות ושום אפשרות להכנס למחסום ולראות את הקורה בתוכו משגעת. אולי

אפשר לנסות למצוא דרכים לבטלה?

5.10

במשך 5 ד' יצאו מהמחסום 160 איש.

5.15

אדם יצא נרגש ונרעש ביותר, ממש רועד מכעס. מספר שמכניסים 20 -30 איש לחדר

הבידוק (שאמור להכיל 8 אנשים), הצפיפות בלתי נסבלת, נאסר על הנבדקים לדבר

בחדר, וכמשהו הולך לאיבוד בו - אי אפשר למצאו.

אשה שיוצאת אומרת בעצב: היום המצב קשה.

אנשים נוספים רוטנים, מתלוננים. מספרים על הגדר שלפני הכניסה למתחם המחסום

שקרסה לפני כחודש וחצי ואף אחד לא דואג לתקנה. אחד העוברים הראה לנו שידו

נפצעה הבוקר מהגדר, ואחרים מתרעמים על כך שאנשים עוקפים את התור דרך הפתח

 שנפער בה.

 הבנו שהרשויות שלנו והרשות הפלשתינאית מכדררות את הטיפול בעניין זו לעבר זו

חשוב לטפל בבעייה. גם אם הגדר נמצאית בשטח הרשות, הרי שהיא חלק מהמחסום,

כך שההגיון אומר שהמנהל האזרחי אחראי לתיקונה. גם אם לא - הוא הגוף שאמור

לדאוג שמי שאחראי על הגדר יתקנה.

5.45

חזרנו לתחילת המסלול. לפי הבינלאומיים עברו עד עכשיו כ-2500 איש. ושוב, הריצה

 המטורפת של האנשים בתוך המכלאה הזו כשנפתחת הקרוסלה.

פקודות השומר שאין לנו שום אפשרות לראותו מגיעות לאזנינו: הלו, בלי בלגן! אואחד, אואחד!

6.00

הקרוסלה נסגרה ל-4 ד'.

6.10

חלק מהעוברים חולצים נעליים לפני הכניסה למתחם. הם כנראה מודעים לכך שמשהו בנעליהם

מצפצף.

אדם מבוגר שמשהו בתיקו מפעיל את הצופר, חוזר, מנסה שוב לעבור וחוזר חלילה. קול השליט

נשמע, נוזף בו: זה מצפצף ואתה עובר? בסופו של דבר הוא עובר אחרי שזמן ההמתנה של המחכים

אחריו התארך.