אייל, עזון, ענבתא, קלקיליה, יום א' 19.4.09, אחה"צ

 סיכום

יש אמרי שפר רבים על האביב - כעונתה של התקווה, של התחלות חדשות ושל התחייה, אולם מעטים אמרי השפר המציינים את סיומה של עונת האביב. הסופרת הקנדית, מרגרט אטווד, קלעה למטרה ובהחלט צדקה כאשר היא כתבה, "באביב, בסופו של יום, צריך שיהיה לך ריח של לכלוך." אלא שהיא התכוונה, קרוב לוודאי, למה שמתרחש בגינה שלה ולא התייחסה לרשעות ולשפלות של הכיבוש.

 שער 1393 חבלה

11:50 שלושה חיילים מחכים בחוסר סבלנות לשעה 12:15, הזמן שבו הם רשאים לסגור את השער, כאשר רכב ההאמר ממתין להם בצד. אולם הם מנצלים את ההזדמנות של ביקור נשות מחסוםWATCH כדי לסגור את אחד השערים, בצד שבו אנו עומדות וצופות בנעשה, כך שהמעבר כמעט חסום. מדוע? כי אין הם מרשים צילום או וידאו. הזרם הרגיל של עגלות סוסים, טנדרים וכמה הולכי רגל נעצר. כולם מחכים בסבלנות, כפי שהם רגילים לעשות. כמקובל, נענשים הפלסטינים. אין טעם להודיע לחיילים מהן זכויותינו. אחד מהם קורא למשטרה, אשר מגיעה במהירות, בדמות ג'יפ משטרתי לבן, שעוצר ליד הדרך, כך שהתנועה יכולה לעבור בכביש הביטחון. השוטר אינו טורח לצאת מהמכונית; הוא אינו מוטרד מכלום ואינו מעוניין בדבר.

12:05 אחד הפלסטינים, שמבקש לעבור, מאותגר שכלית, בבירור, אולם שוב אין לצפות מהחיילים שיבינו או שיוטרדו מהמצב. אחד מהם שואל פלסטיני שמחכה, " אתה מבין עברית?". דרישות החייל מתורגמות לצעיר המבולבל ואנו רואות שהפלסטיני מנסה לפעול כמסייע וכמתרגם, כי הצעיר לוקח את אופניו ועובר את כביש הביטחון.

בסופו של דבר, לפי ראותו של חייל זה, שאינו נושא כל סימני דרגה, למרות שהוא טוען שהוא המפקד במקום, חייבים הפלסטינים לגשת למשרד המת"ק. כך נאמר לצעיר בעל סוס ועגלה, העמוסה בכריות של חדר אורחים שכבר הושלכו; "אבל יש לי אישור", הוא אומר לנו, "אני 100% בסדר"; אולם העובדה שהוא מורשה לעבור דרך שער חקלאי אחר אינה משמעותית עבור חייל זה. אישור שעליו יש מספר שער מסוים הוא אישור שיש לכבדו בשער זה בלבד - אין על כך כל ויכוח.

סוס ועגלה נוספים אינם מורשים לעבור. הנהג יורד מהעגלה ואחיו, שיש לו אישור מתאים, מוביל את העגלה מעבר לשער, כשאחיו מורשה לעבור אחריו, אולם רק ברגל!

אין כל הסבר וגם לא ניתנת תשומת לב לטנדר אזרחי לבן, בעל לוחיות זיהוי צהובות, ישראליות, שממשיך בדרכו במהירות דרך כביש הביטחון.

12:10 המשטרה עוזבת, בזמן שטרקטור ועוד שתי עגלות עם סוסים מנסים לעבור את השער, שהחיילים סוגרים עתה במהירות.

12:35 ליד דוכני הירקות והמשתלות עומדים טנדר אחד של משמר הגבול ושני טנדרים משטרתיים. שוטרי המג"ב בודקים טנדר בעל לוחיות זיהוי ישראליות (צהובות), באותו זמן, גבר, בעל כפפות פלסטיק כחולות, מטריד את אחת ממשקיפות מחסוםWATCH, הנושאת מצלמה. " זהו שטח צבאי סגור." הוא מומחה חבלה משטרתי. האוירה הכפרית השלו של איזור קו התפר מופר שוב ע"י התפרצויות הכובש.

קלקיליה

12:50 יש תור ארוך של מכוניות מכיוון קלקיליה. יש פחות מכוניות הנוסעות בכיוון ההפוך. חייל ניגש אלינו, "זה מפריע לי שאתן מצלמות." אין בדיקה של כלי רכב באף כיוון.

עזון

13:10 מורה הולך מעל ערימת העפר הגבוהה, שקושט עכשיו בצורה "יפה" עם חצץ לבן שהונח שם לאחרונה. קבוצה של שלוש נשים, לבושות באותו אופן במעילים חומים ארוכים אופנתיים, משרכים דרכם מעל לגבעה בדרכם הביתה מקניות. אין ספק שכל זה נרשם ע"י השומר במגדל השמירה במרומי גובהו.

ענבתא

15:00 התנועה זורמת בחופשיות בשני הכיוונים, והיא מופרעת רק ע"י משאית צבאית שעוסקת בבנייה של מחסום גדול יותר ומשופר; פירוש הדבר שעל הפלסטינים לחכות יותר והם יכולים לצפות לעוד יותר עיקובים מאשר הם רגילים אליהם. בולדוזר ענקי מעביר חצץ רטוב מצד אחד של המחסום ומעביר אותו, באופן מגושם, לצידו השני; התנועה נאלצת לעצור כל פעם שתמרון זה קורה.

מראה מלבב מתגלה לנו: אוטובוסים, עמוסי תלמידות, עוברים בדרך לטול כרם, כאשר הנערות מנפנפות ידיהן אלינו בחדווה.

החייל במחסום שואל, "מי אתן?" , "ממחסום"?WATCH.  בלא שכנוע רב, הוא אומר לנו שאיננו רשאיות לעמוד במקום שבו אנו עומדות. חייל אחר מתחיל לבדוק מכונית אחת או שתיים, בזמן שמזלג פלסטי לבן משתרך מפיו (לא סיגריה).

יפי הפריחה האדומה, הוורודה, האדומה והצהובה, נעלם. האביב חלף הלך לו.

שערי אפריים ואייל

15:30-16:00 שני המסופים מתחילים להתמלא בפועלים פלסטינים, השבים מעבודתם בתחום הקו הירוק, באוטובוסים ובטנדרים. חוץ מהבחנה זו, אין לנו הרבה מה לעשות במחסומים בשעה זו.