הקונטיינר (ואדי נאר)
כללי: מיעוט של עוברים, בבתי ספר חופשת בחינות וחלק מהעדות הנוצריות בחופשת חג.
שיח סעד
רק מעט תלמידים קטנים עוברים, ללא בעיות מיוחדות.
אחד מאנשי הביטחון צועק על נהג שלא יחנה במעלה הגבעה, אלא במרחק של 50 מ'. נהג זה הוא ה"סדרן" ונמצא שם מתוקף תפקידו.
מעבר הזיתים
גם כאן מעט אנשים והמעבר מהיר.
ואדי-נאר
כשהגענו היתה מעוכבת משאית ועליה טרקטור . נוסעיה שוחחו עם איש מג"ב שיחה ממושכת. לא הצלחנו להבין את סיבת העיכוב עד עזיבתנו. שאר כלי הרכב עברו ללא הפרעה.
קלנדיה שקטה למדי מבחוץ , התורים מתקדמים בקצב שיאפשר לעובדים ולתלמידים להגיע בזמן
וכל השרוולים פתוחים . האקומניות הנאמנות סופרות כ – 1200 איש מחמש בבוקר ואנחנו מחליטות ללכת ולבקר את המעבר החדש לבעלי תעודת זהות כחולה.
מזל טוב לכל בעלי התעודות הכחולות , אם הגעתם בבוקר המתאים ( כי לפני שבוע המעבר היה כבר סגור , מיד לאחר פתיחתו ) , לא בימי שישי ושבת , אתם רשאים לעבור במעבר החדש , שהוא המבנה החדש והמאובק ביותר שראינו אי פעם . ניכר שלאחר סיום בנייתו איש לא טרח לנקות את אבק עבודות הבנייה וכל מי שעובר בו , נדבק בו האבק האינסופי .
אבל קריטריונים יש ויש , כי אנחנו עם הצועד על שכלו , ולכן –
יש להגיע למעבר אך ורק באוטובוס ! ! !
איך?
תיאור קצר של מתחם המחסומים של קלנדיה לבא מצפון – מרמאללה , משכם ומכל פלסטין מצפונה של ירושלים –
הכביש המגיע מרמאללה מסתיים במעגל תנועה שממנו אפשר לפנות שמאלה למגרש החנייה של המחסום הגדול להולכי רגל ,שבתוכו משרדי הממשלה והמת"ק וכל השירותים ה"מוענקים" לשוכני צד צפון של החומה .
מי שממשיך ישר במעגל התנועה מגיע למחסום הרכבים לאחר עמידה ( כחצי שעה לעתים ) בפקק מוטרף החסום מכל עבריו בכבישים וחומות יצירתיות.
מימין למחסום הרכבים ניצב המחסום החדש . מוביל אליו כביש המקביל לנתיבי מחסום הרכבים , שאורכו 20 , 30 מטרים.
בכביש זה אסור ללכת ! מכאן תיפתח הרעה ! בנתיב זה מותר רק לאוטובוסים לנסוע !
ולכן כולם עולים על האוטובוס ויורדים ממנו למעבר הרגלי כעבור 20 , 30 מטריםשל נסיעה.
כשמגיעים למעבר הרגלי נשארים על האוטובוס רק קשישים מגיל 55 ומעלה ( ולא יום אחד פחות ! ) , נשים בהריון ( הריון ניכר ונראה . חודשי הריון ראשונים אינם מוכרים , גם עם אישור רופא) , נשים עם תינוקות וילדים עד גיל 14 ( ולא יום אחד יותר ! ) .
עלינו על האוטובוס , הממשיך אחר כך לירושלים , שילמנו 4.5 ₪ ונסענו עליו כשתי שניות , כדי לרדת ממנו במעבר הרגלי . ושם נעמד תור שקט מול הקרוסלה , הנפתחת ומכניסה בכל פעם כ-4,5 אנשים , העוברים במעבר המאובק לתפארת ורק כשהאחרון מסיים את ענייניו נכנסת עוד קבוצה קטנה של אנשים . כשנגמר התהליך חוזרים כולם לאוטובוס.
כולן מוזמנות להתנסות בפלא הבטחוני החדש !
נסענו לוואדי נאר דרך ג'בע , שם שקט של בוקר והמחסום מאוייש רק לכיוון רמאללה .
בוואדי נאר תנועה סדירה למדי וחיילים לא מפריעים במעבר . אך לא נשארנו זמן מספיק כדי לוודא שאכן בוקר שקט עובר על התנועה בסביבות ירושלים .
עיסאווייה – לפני שבוע התחלנו בסיורים בשתי הכניסות העליונות לשכונה . בכביש המתחיל בתחנת הדלק של הגבעה הצרפתית מונחות כמה קוביות לסירוגין , כדי להקשות על התנועה , ולצידן שומרים שני מג"בניקים . לפני שבוע הם טענו שהם שם כדי להזהיר את הישראלים מסכנת הכניסה לכפר , אך השבוע חלה כנראה התרשלות המילוי תפקידם , כי עברנו ללא תקלות והערות . בכניסה השנייה לעיסאווייה , הנוגעת בכניסה להר הצופים , ניצבת באופן קבוע מכונית משטרה שמנועה פועל ועין השוטר צופייה בכל מי שעובר.
6:50 ואדי נאר
כשהגענו היו שתי מכוניות מעוכבות, אחת בכל כיוון. הן נבדקו ממושכות ולאחר מכן שחררו.
בהמשך עצרו מכוניות לבדיקה באופן אקראי, אך לא היו עיכובים נוספים.
לאחרונה אנחנו עדות לעליה במספר העיכובים במחסום זה, לאחר תקופה ארוכה שרוב כלי הרכב עבור ללא עצירה.
עקב פקק אימתני בדרך חזרה, לא הספקנו להיות במחסומים נוספים.
6:45 שיח' סעד
הילדים עוברים בלי שום בעיה , אין תורים .
הרבה משאיות עובדות על הכביש מתחת לכפר .
בדרך ראינו את ההתנחלות בהר הזיתים מול מנזר פטר נוסטר ויש הרגשה שרכשו גם את המבנה הסמוך.
הבניה בבניין המשטרה לשעבר בא טור מתקדמת יפה.
מעבר הזיתים
מעט אנשים ללא עיקובים.
הבניה בקידר בעיצומה כבר רואים את הבתים במעגל החיצוני הולכים ונשלמים.
במחסום כ-6 חיילים, אין עיכובים ואין עומס.
7:00-7:30 שיח' סעד
התנועה ברובה היא של ילדים. הקטנים מאוד שביניהם עוברים לרוב ללא הפרעה . אך 6 תלמידים כבני 14, מצויידים בקושאן ובאישור מבית-ספרם, לא הורשו לעבור. הם נדרשו להציג תסריך! לדברי נהג הסעות של התלמידים, הם עוברים כל יום, עם אותם מסמכים. פה ושם נדרש זאטוט להראות את תכולת ילקוטו לפני עמדת הבדיקה.
ואדי-נאר
הגענו מכיוון סוואחרה, כך שיכולנו לראות שהתור ארוך. הכביש העולה מכיוון בית לחם נמצא בעיצומן של עבודות הרחבה. זוכרים שברק הבטיח לפתוח את כביש קדר? הוא עדיין חסום, כך שתהיה אוטוסטראדה לפני המחסום ואחריו, ורק הקטע שביניהם נותר מקרטע ותלול.
שתי מכוניות היו מעוכבות כשהגענו. אחת שוחררה אחרי מספר דקות, והאחרת עוכבה ושחררה תוך זמן קצר. לדברי מפקד המחסום ס. היתה בעיה עם המכונית הראשונה. הוזעק שוטר, נערך דיון, בדיקות חוזרות – והמכונית שוחררה לדרכה.
אורך התור תלוי בצורת ההתנהלות של החיילים. רוב כלי הרכב עברו מהר, אך מדי פעם "שכחו" לנפנף לנהגים שהם יכולים לנסוע.
בדרך חזרה הבחנו בג'יפ מג"ב בכניסה המזרחית לעיסוואיה.
כללי: היום האחרון של חג הקורבן. פחות תנועה של רכבים מסחריים, יותר מכוניות פרטיות בהן יושבים בני משפחה בלבוש חג.
7:00 ואדי נאר
בניגוד לתצפיותינו בשבועות האחרונים, היום כל כלי רכב נבדק . ההתנהלות איטית מאוד, למרות שהבדיקות שטחיות. התור הולך ומתארך ומגיע עד הואדי, עשרות מכוניות מזדחלות.
עוד לפני שהגענו למקום הרגיל, מג"בניק שועט לכיווננו ומנסה לגרש אותנו ב"יאלה, יאלה". האיומים גוברים ל"אם תוך 5 דקות אתם לא עפות אני עוצר אותכם" (השגיאות במקור), נמשכים להכרזה על שטח צבאי סגור ומסתיימים ב"אני יעיף אותכן בבעיטה למעלה".
כעבור דקות ספורות מגיע מ. מפקד המחסום, מברר טלפונית ומאשר את מקום עמידתנו. אנחנו מוחות בפניו על ההתנהגות הגסה של פקודו והוא מבטיח לטפל בכך.
רוב הזמן בודקים מכונית במסלול אחד, למרות שיש שתי עמדות וכוח אדם מספיק.
משאית אחת חוזרת אחורה, לכיוון בית-לחם. לאחר כמה דקות היא חוזרת ועוברת ללא כל בדיקה.
ברגע מסוים הבדיקות והעיכובים פוסקים. כל כלי הרכב עוברים בלי שיעיפו מבט לעברם. כשכוחות הביטחון עוסקים בשתיית קפה האיום הקיומי מבוטל.
13:30 – 16:00
משמרת חסרת כל אירועים, רק כמה מחשבות עגומות.
הנסיעה דרך ג'אבל מוכבר, לאורך כל הדרך האמריקאית ובמורד מאבו דיס לכיוון מעבר הזיתים, מבהירה שוב ושוב עד כמה צבועה הטענה של מנהיגינו כי ירושלים כולה שלנו. הכבישים צרים, מלאי מהמורות ובחלקם אף אינם סלולים. הזוהמה בלתי נסבלת; פחי האשפה עולים על גדותיהם, הזבל השפוך בצדי הדרכים בערמות ובתפזורת, כל אלה מעידים על כך שאין כל טיפול עירוני במקומות אלה של ירושלים המאוחדת. נקודת האור היחידה היא בית ספר חדש מבהיק בניקיונו ובחלונותיו הצבעוניים, זה שנבנה על ידי הרשות הפלסטינית!
מעבר הזיתים
כמו תמיד בשעות אחר הצהריים, שממה.
ואדי נאר
זורמת התנועה בכל הכיוונים כמעט ללא הפרעה, החיילים כבר אינם מקפידים על שטח סטרילי לפני המחסום ואבדה להם גם תנועת היד הקוראת למכוניות להתקדם. גם נוכחותנו לא עשתה עליהם כל רושם ואף על פי שהתקרבנו מאד לעמדת החיילים, איש לא ניגש אלינו. רק מכונית אחת שהגיעה מדרום נעצרה לחמש דקות וניירותיה נבדקו.
כאמור, משמרת חסרת עניין!
06:20 שיח' סעד
מעט אנשים - עוברים בקלות.
06:40 אבו דיס
במקום שהיה בעבר הפשפש.
בכביש היורד מעט יותר למטה, בחלק מהחומה הפנימית ה"דקוראטיבית", הצמוד לגדר המנזר הוחלפה שוב הדלת שנועדה למעבר הזאטוטים המגיעים לגן הילדים של המנזר. הוקם קיר מתכת בצבע חאקי, שגם על חלקו העליון נפרשה גדר-תיל ובתחתיתו נקבעה דלת שנראית קטנטנה, שדרכה אמורים לעבור ילדי הגן. מדרגות הברזל הצהובות, ששימשו את הילדים עד לפני שבועות אחדים, זרוקה בצד, יחד עם גרוטאות מתכת אחרות. הרבה כספים מושקעים בפינה קטנטונת זו של מערכת המכשולים האדירה.
07:10 מעבר הזיתים
מיכאלה נכנסה למחסום, וכשהגיעה נסגר מסלול ונותרו רק שניים למעבר. כשהגיעה קבוצת תלמידים יצאו 2 מאבטחים ופתחו שער ליד הקרוסלה הפנימית, ולאחר בדיקה מהירה העבירו דרכו את כולם. מיכאלה דיווחה כי המעבר ארך 10-13 דקות.
08:20 ואדי נאר
נבדקה מכונית אחת ושוחררה במהירות. זרימת מכוניות רצופה בכביש היורד למטה לוואדי.
חייל מג"ב ניסה לגרש אותנו, ללא הצלחה.
התנחלות קידר מתפתחת בקצב מדהים.
08:35 עזבנו את המחסום.
14.30 – 18.00
שיח' סעד
מנומנמת כרגיל, מעט עוברים ושבים. במחסום חייל מאד לא אדיב שמסרב לענות לשאלה של מה בכך מצדנו: "לא חייב לענות לשאלות שלכן" ענינו שאכן אינו חייב, לעומת זאת היות והוא לובש מדים, עליו להזדהות. אמר לנו את שמו, לא בדיוק קלטנו אך מאותו רגע שינה את יחסו.
נכנסנו לשכונה, קבוצה קטנה של ילדים עם ארגזים ושקים מנסים לעבור במחסום, החיילים לא מאפשרים להם. מסתבר שיש להם שפנים (או ארנבות) בשקים והחיילים מסרבים להעביר בעלי חיים לתוך ישראל – עכשיו כבר עונים לשאלתנו ומסבירים שזו הוראה של משרד החקלאות.
מגיע אדם מבוגר, מציג את עצמו כשוטר בדימוס (אנחנו כבר מכירות אותו מפעם קודמת כמי שהאמת לא בדיוק נר לרגליו). הוא מבקש להעביר משייח סאעד שלוש תרנגולות שחוטות בשקית ניילון שחורה. לדבריו קנה את העופות בסופרמרקט בישראל, לכן צריך לאפשר לו להעבירן בחזרה לישראל. לשאלת החיילים איך הגיעו העופות לשיח' סעד הסביר שאשתו רצתה לטייל והם עשו סיבוב גדול וכך הגיעו לשיח' סעד. כמובן שלא התערבנו, אך הפעם הצדקנו בלבנו את החיילים.
בראס אל עמוד מתקדמת מאד בנייתו של בית הדירות השני בשכונת מוסקוביץ וגם השיפוץ של בנייני המשטרה, והפיכתם למבני מגורים למתנחלים, מתקדם. בכניסה להתנחלות שבלב השכונה הערבית עומדות שתי מכוניות משטרה וכמה חיילים של משמר הגבול.
בניית המחסום שסביב לפשפש באבו דיס, כמעט הושלמה. למרבית הפלא "צמח" שער הכניסה הכחול המיועד לילדי הגן וכבר אין צורך להיעזר במדרגות רעועות בכדי לעבור בו . במעבר הזיתים תנועה דלילה ביותר, לא עצרנו.
ואדי נאר
הופתענו לגלות שהתנועה זורמת, החיילים ישבו על ספסל במחסום וכלל לא נראו כמי שמתעניינים בתחבורה. אף מכונית לא עוכבה ולא נשמר מרחק סטרילי לפני המחסום. מכמה מכוניות נפנפו לנו בשמחה, לא בזכותנו הייתה הרווחה.
נסענו לפניה לכיוון מבני משמר הגבול. עדיין הכביש המפוצל (צד אחד לישראלים ושני, נמוך יותר לפלשתינאים) אינו בשימוש. לעומת זאת מתקיימת בניה מסיבית בצומת, נבנית כאן חומה חדשה שלא בדיוק הבנו מה התוואי שלה.
המשכנו לענאתא.
פה נבנה מחסום חדש מכיוון דרום . בעבר הבטיח לנו אחד החיילים שזה יהיה מחסום "יפה כמו בחזמה".
אישה שעמדה במכוניתה ליד המחסום שאלה אותנו אם אנחנו יודעות מה יקרה במחסום, מי יעבור ומי לא. לדבריה איש בענאתה אינו יודע והניחושים רבים, האם באמת לא מגיע לתושבים (אזרחי ירושלים) לדעת מה מתוכנן בשכונתם?
סיכום: במחסום הזיתים נועלים את הקרוסלה החיצונית כמו בקלנדיה ובית לחם.
6:45 מעבר הזיתים
לפני הקרוסלה החיצונית 10-15 איש, עוברים אחד-אחד. לאחר המעבר צריך לנפנף בתעודה או בתסריך לעיני היושב בבודקה. מי שלא עושה זאת – צורחים עליו ברמקול ובינתיים הקרוסלה נעולה והתור מעוכב. כשהגיעו נשים הן לחצו על הכפתור לפתיחת הקרוסלה השנייה – אך לא היה מענה. הגברים פינו דרך לנשים ולילדים.
כשהגיע תורי ננעלה הקרוסלה סופית ואו-אז נפתחה הקרוסלה השנייה. כל התור פונה אל הקרוסלה הפתוחה, ראשון נהיה אחרון ואחרון הפך לראשון. אני נשארתי על מקומי, מביטה בחיילת הספונה בבודקה. כעבור זמן מה מנסים גברים להסביר לי את תרבות התנהלות המחסומים ומאותתים לי לעבור קרוסלה. כשאני עושה צעד לעבר הקרוסלה השנייה, נדלק לי אור ירוק, אך מיד שוב כבה והקרוסלה ננעלה...
בפנים היו 3 עמדות פתוחות ונראה היה כי אין בעיות מיוחדות.
ואדי נאר
תנועה זורמת.
