הקונטיינר (ואדי נאר)

6:50 שיח' סעד

מעבר מהיר, תלמידים עוברים ללא בדיקה.

7:20 מעבר הזיתים

מכונית אחת מעוכבת. השאר עוברות ללא הטרדה.

כלפינו, לעומת זאת, נציגי הביטחון למיניהם מגלים חשדנות ומנסים לגרש אותנו. עמדנו על שלנו והם "הרשו" לנו לעשות זאת אחרי בירור טלפוני. צורת הדיבור שלהם אינה ערבה לאוזן, בלשון המעטה.

    ואדי נאר

שוטרי מג"ב בדקו מכוניות הנוסעות דרומה.  כנראה באופן מקרי, עצרו שלוש ארבע מכוניות לבדיקה.

בעת הבדיקה עברו שאר המכוניות ללא עכוב.

ננהג מונית ביקש את עזרתנו.  רשיון הכניסה שלו לישראל נלקח ממנו על ידי המשטרה,  לשלוש שנים. זאת בגלל עונש על תנאי שניתן לו על עברת תנועה.  כבר נאמר לו על ידי "מומחית" ממחסוםווטש  שאי אפשר לעשות דבר בענין זה.  וכך אמרנו לו גם אנו.

לנהג המונית היה נוסע "סוחר", שרשיונו להכנס לישראל,נלקח ממנו באופן פתאומי על ידי המשטרה.  הפננו אותו לחנה , מספר הטלפון שלה כבר היה בידיו.

אל עזרייה , ואדי נאר

יום ללא ארועים מיוחדים.  התנועה זרמה בעזריה.

בוואדי נאר מכוניות עברו לשני הכיוונים ללא עכוב.

ענאתא

הגענו למחסום ענאתא בשעה שהילדים חוזרים הביתה מבתי הספר. המעבר היה מהיר וללא בעיות.

המכוניות, גם הן, עברו ללא עכוב , לשני הכיוונים.

ואדי נאר

שקט במחסום, מעט מכוניות, המעבר מסודר.  אין ארועים מיוחדים לדווח.

ואדי נאר

נסענו דרך עזרייה. פונים בכיכר הראשונה שמאלה וממשיכים עד הואדי. בואדי פנינו ימינה ובפנייה הראשונה שמאלה. מכאן עולה בתלילות רבה כביש טוב ומסודר שבו התנועה דלה למדי. מגיעים בסוף העלייה לצומת T, בה פונים שמאלה וממשיכים ישר עד שמגיעים למחסום.

במחסום: כלי רכב נעים לשני הכיוונים ללא בדיקה.

בכל האזור משוטטות להקות גדולות של כלבים. מסוכן ומפחיד.

6:50  שיח' סעד

מעט עוברים במחסום והחיילים עובדים ביעילות. שיחה עם מסטרנט נחמד במינהל עסקים באוניברסיטת  אל-קודס שבודק הקשר בין בורסות ישראל לבורסות ערב. הוא נוסע במונית דרך הואדי לאוניברסיטה ומקווה ללמוד בחו"ל לדוקטורט כבר בשנה הבאה. מי שיכול עוזב, זה ברור.

7:30  מחסום סוואחרה

עמוס במכוניות הרבה יותר ממה שזכור לנו. קבוצת תלמידות מספרות שהן עוברות ללמוד בג'בל מוכאבר כל בוקר ויש עיכובים בבדיקה, לפעמים עד חצי שעה.

אנחנו מבקשות להיכנס למחסום, אך המפקד מודיע לנו באמצעות המאבטח האזרחי שנוכל להיכנס אך לא לצאת מכאן. אין לנו זמן לבזבז ולכן מוותרות על התיאום עם המת"ק  ועל הכניסה למתחם המבוצר להפליא.  מכל מקום, עונים לנו על שאלות ברצון: בזמן האחרון הגדילו את רשימת הרשאים לעבור מ-200 בערך ל-800, וגם כלי רכב עוברים (ראינו), אך לא כלי רכב משיח' סעד. ילדים עד גיל 15 עוברים בלי תסריח, רק תעודת לידה ואישור בית ספר. העיכובים נובעים מכך שמגיעים הרבה תלמידים בבת אחת וכל אחד ואחד נבדק במגנומטר ועל תיקו.

8:15  סילואן

סימני המהומות אתמול ניכרים לכל אורך הכביש המוביל מהדרך האמריקאית לרח' עין חלווה דרך שכונת הבוסתן: אבנים, כתובות גרפיטי בעברית ובערבית: "אנחנו מחכים". "סילוואן שלנו". "מוות ליהודים".

העבודות להנחת קווי ביוב ולהסדרת הכביש נמשכות במרץ בחלק התחתון של עין חלווה (נקבת השילוח) ובחלק העליון (בכניסה לעיר דויד). עכשיו כבר לא צריך להעמיד פנים שזה לטובת התושבים, אלא לטובת הסיורים החדשים והגדלת קהל המבקרים של עיר דויד. עוצרות ליד גן הילדים שנהרס אתמול יחד עם המבנה של מרכז המידע האלטרנטיבי.  בשטח חניון גולני עבודות הצלה ארכיאולוגיות קדחתניות – עיריית ירושלים אישרה מבנה של מרכז מבקרים גדול ואין מבזבזים רגע.

ביציאה לכיוון החומות קציני מג"ב ומשטרה עומדים בצד הכביש, אך אין עוצרים את התנועה.

8:30      מעבר הזיתים

הרבה מכוניות בחנייה ממתינות להסיע לירושלים את העוברים הלא רבים. אנחנו עוברות לכיוון עזרייה ורואות שנעקרו ספסלי המתכת בסככת ההמתנה למת"ק (הסככה כבר אינה פעילה שנתיים בערך). אנשים מתלוננים על הטינופת בשירותים שליד הסככה, המשרתים את העובדים בירושלים (4,000 עוברים בשעות הבוקר המוקדמות עד 7:00 בערך, לפי הערכת אנשי המחסום). השירותים היו נעולים זמן רב, ועכשיו הם פתוחים, יש אסלות מסודרות וציוד במקום, אך הלכלוך מזעזע. אנחנו מתלוננות במחסום ואח"כ גם בטלפון למפקד המחסום. הוא טוען שיש אנשים המלכלכים ומחבלים בכוונה, אך מבטיח לפעול ולטפל בבעיה.

3 מעברים פתוחים, 1 למת"ק הנפתח ב-8:30. שלטים בערבית מודיעים שצריך להגיע קודם כל למת"ק הפלסטיני בעזרייה, ורשומות שעות הפתיחה שלו (8 עד 12, 15 עד 17).

ניגש איש ובידו טופס הזמנה להיום למחלקת הלב במוקסד ובקשה מסורבת מלפני שבועיים. היה אמור להגיע להסדיר בשבוע שעבר עם מכתב מפורט מרופא משפחה, כך כתוב בעברית(!) בטופס הסירוב לבקשת הכניסה. האיש כמובן לא הבין את המשפט המשורבט בעברית. האם יקבל היום אישור מעבר לבדיקות? הוא לא מבין מה חסר לו, יש לו טופס מהמת"ק הפלסטיני והזמנה מהמוקסד. עדית מספרת שהיום מתעקשים גם על מכתב מפורט מרופא משפחה, ואפילו בודקים אם האנשים אכן הגיעו לביקור הרפואי המאושר, כדי לראות אם המטרה אכן הייתה בדיקה או כניסה לצרכים אחרים לירושלים. אין ספק שסבך ביורוקרטיית הכיבוש גדל והולך עם הזמן.

9:20   ואדי נאר

   ובכן, הדרך האלטרנטיבית שהצענו לעלייה לשכונת סוואחרה א-שרקייה (אז נסענו רק בירידה...) אינה מומלצת וטעינו גם בעניין הכוונה לשפץ את הדרך (מתברר שהשלט שראינו אז הוא בעניין בניית בית ספר חדש לבנות). זוהי דרך רחבה יחסית אך תלולה באופן מפחיד, הרבה יותר מהדרך העולה מהואדי ישירות למחסום.

בואדי נאר מקבלים שוב את פנינו 4 כלבים רובצים, הפעם הם מנומנמים, אך עדית אינה מעיזה לבדוק אם יתעוררו כשהיא תתקרב. החיילים מסבירים שבעיית הכלבים באחריות המינהל האזרחי, וכי באופן עקרוני יש לפעמים קצת עומסים במחסום בשעות אחה"צ ובעתות התראה ביטחוניות – אך חוץ מזה ההוראה היא להזרים את התנועה ללא שום עיכוב מיותר.

גילוי מסעיר: יש שלט חדש לחנות המכולת בואדי נאר: "סיניורה". בחזרה לעזרייה אנחנו מגלים שהמכולת של הזקנה בואדי נאר היא בעצם חלק מרשת! חנות הדגל "סיניורה" ממוקמת ליד הכיכר הראשונה בכניסה ליישוב.

 ענאתא

נגשנו קודם לענאתא.  מספר גדול של ילדים חוזרים ל"צד השני" של המחסום. אחדים הגיעו מכוונים אחרים, כולם עברו בזריזות וללא עיכובים.

ואדי נאר

שלא כמו בשבוע שעבר, הדרך מאל עזריה לואדי נאר היתה פתוחה - מכוניות התקדמו במהירות. העומס היה כבד אך מכיון שהמעבר במחסום היה יעיל  לא נוצרו פקקים.

כאשר היינו במחסום ואדי נאר, שמנו לב למספר גדול של משאיות המגיעות מכיון הדרך החד סטרית.  לא הבנו איך משאיות אלה נוסעות בדרך שאין כניסה אליה.מכיון זה.

כאשר הגענו לדרך המובילה אל התנחלות קדר ראינו בחור צעיר עומד ליד השער הסוגר את הדרך. נראה לנו שהמשאיות (בעלות מספר זיהוי פלשתיני) הובילו חומרי בניה להתנחלות ולכבודן נפתח השער במיוחד.

  ענאתא

אחר הצהריים מעורפל וגשום.  הגענו לענאתא בזמן כדי לצפות בילדים החוזרים מהצד הישראלי וכן מהכוון השני. לא היו עיכובים אך מאוד לא נעים לראות את הילדים צועדים בגשם שוטף מרחק של כ-100 מטר, מהמחסום להסעות השונות.

אל עזריה

.כאשר הגענו לאל עזריה הססנו אם להמשיך לכוון ואדי נאר, בדרך החדשה ממרכז העיר.  גם במזג אויר נח דרך זו עשויה להיות מסוכנת בעיקר בגלל הנהגים שאינם מצייתים לשלוט המורה על  הדרך כדרך חד סיטרית.  בכל זאת בחרנו בדרך זו מכיוון שלא היינו בטוחות בדרך המסובכת דרך אל עזריה וסוואחרה.

שימו לב:  למתכוונות לנסוע בדרך זו - יתכן ובגלל הגשמים נוצרו בדרך החדשה מספר בורות, בערך בחצי הדרך החד כיוונית, בכוון למעלה.  ברגע האחרון נצלנו מאחד הבורות הללו, ארוע שיכול היה להסתיים בפיצוץ מסוכן של צמיג.  אנא סעו בזהירות, ואל תסירו עינכם מהדרך.

וואדי נאר

מעט מאוד תנועה במקום, אולי בגלל מזג האויר. לא נראו עובדים בשטח.  התנועה התנהלה בזריזות וללא ארועים מיוחדים.

6:50  שיח' סעד

עוברים רק ילדים קטנים, ילדות קטנות עם כיסוי ראש – כנראה בתי הספר היסודיים של הוואקף. השאר עדיין בחופשה, לדברי התושבים. שתי החיילות המאיישות את המחסום עושות את מלאכתן נאמנה ובנחמדות – בהחלט נעים יותר מהמשמרות הקודמות שביקרנו פה.

7:20–8:00  נסיעה דרך סילוואן, ואדי ג'וז והר הצופים למחסום שועאפט החדש

עבודות התשתית בתחתית רח' עין חלווה מתבצעות במהירות. . במעלה הרחוב, רכבי התושבים חונים במקומות מסוימים בחנייה כפולה, ומותירים מקום רק לתנועה חד סטרית בכיוון למעלה, להר הבית. ואכן, נעקרו ממקומן אבני ההפרדה בין המסלולים במעלה הרחוב.  אין בדיקות או נוכחות מג"ב ומשטרה.

במחסום שועאפט החדש אנחנו מובלות בידי מפקד המחסום לסיור. כיוון שאת הסעות הילדים הפסדנו כבר, אנחנו שואלות לגבי הדיווח של חברותינו על כך שהאוטובוסים חזרו למקומם הישן מעל המחסום ומשם נאספים התלמידים שעברו רגלית. המפקד אומר שהדבר הוא זמני, ונובע מסכסוך בין העירייה לחברת ההסעה, וכי נהגי האוטובוסים לילדים סירבו להיכנס למגרש החנייה מעבר למחסום בגלל שנזרקו עליהם שם אבנים. אין לנו מושג אם זהו מהלך של העירייה או של חברת ההסעה וכמה מתאמצים בעירייה למצוא פתרון לנושא – אך החלטנו שאיננו צריכות להתערב בזה לעת עתה. המפקד אומר ש-2,000 הילדים שעברו הבוקר אינם עוברים בעמדות הבידוק, אלא ישר דרך שער שפותחים במיוחד להזרמה מהירה אל שביל היציאה מהמחסום. רק מי שנראה גדול מתבקש להציג תעודת תלמיד ותעודת לידה או ת"ז.

8:30 בדיקת דרכי גישה לואדי נאר

בעקבות קושי של צוות מחסום ווטש לנסוע בעלייה התלולה המובילה מהכביש החדש שנסלל דרומה מעזרייה אל המחסום, אנחנו מחפשות עלייה נוחה יותר. מן הכביש החדש בתחתית הואדי אנחנו פונות ימינה ולא שמאלה. עוברות שתי פנייה שמאלה לכפר סוואחרה א-שרקייה ועוד פנייה שלא ברור לאן היא מובילה ­ - שתי הדרכים האלה נראות  תלולות למדי וצרות. אנו עולים שמאלה בדרך השלישית, שהיא רחבה יותר ופחות תלולה ומגיעות לתוככי סוואחרה א-שרקייה, שלהפתעתנו היא עיירה מטופחת למדי בהשוואה למה שמוכר לנו ממזרח העיר. ילדים צועדים ברחובות, הרבה חנויות מכולת ואווירה רגועה. עוצרות למבט על מחסום סוואחרה א-ע'רבייה, המונח ממש מתחתינו, ולנקודת תצפית לא רגילה על שיח' סעד ועל הכביש הדק והמתפתל המוביל ממנה אל סוואחרה שכנתה. הכול קרוב כל כך, אך הגישה כל כך לא נוחה.

אנחנו ממשיכות בכביש לכיוון מזרח בתקווה להגיע במהרה למחסום ואדי נאר, אך הדרך ארוכה מאוד ומפותלת ואיננו ממליצים עליה כתחליף לעלייה התלולה הקצרה יותר. כאשר אנחנו מגיעות סוף סוף, המחסום נראה פעיל ללא עיכובים. מחליטות לבדוק בחזרה ירידה אחרת לואדי, הקרובה ביותר למכולת. הסימן הוא שלט של הרשות הפלשתינית על פיתוח הכביש. שם פונים ימינה ויורדים בחזרה לדרך המובילה לעזרייה. הדרך יחסית פחות תלולה מהדרך הרגילה, אך צרה. כדאי לנסות ולראות אם היא פתרון אפשרי. נראה גם שאולי היא תתפתח לכביש נוח יותר אם אכן יתבצעו העבודות בקרוב.