הקונטיינר (ואדי נאר)

ענאתא

הגענו למחסום בשעה שהילדים מסיימים את בית הספר.  הבחנו בקבוצה של כ-10 ילדים, רובם מכתות ג' וד' כנראה,  צועדים לאורך הכביש בכוון למחסום.  היה יום חם ועבורם זו דרך קיצור, כאשר התקרבו למחסום יצאו לקראתם שני שוטרים ממשמר הגבול  וכנראה נזפו בילדים ואמרו להם שלא יורשו לעבור את המחסום בדרך זו.  אחדים מהילדים חזרו על עקבותיהם  ונכנסו דרך מעבר הולכי הרגל, שניים או שלושה טיפסו על המחסום והצליחו להיכנס.  נראה שניסיונות אלא חוזרים על עצמם מידי יום לעיתים בהצלחה ולעיתים לא.

אל עזריה

מעט מאוד תנועה במקום.

ואדי נאר

כאשר התקרבנו למחסום נגש אלינו מיד שוטר ממשמר הגבול.  השוטר מכיר את ארגון מחסוםווטש  היטב ושוחח עמנו.

הוא סיפר שבאותו בוקר נתפס במחסום מחבל  וברשותו 300.000 דולר או שקל (לא היה ברור) לחלוקה באבו דיס.  כמו כן אמר כי כמעט כל ערכ יש במקום  פעילות חבלנית,  אספקת המים נותקה,  פרצו דלקות, וכו'.

נגש אלינו שוטר נוסף, בדואי מהצפון.  הוא סיפר שכל הגברים  משבטו מתגייסים לצבא למרות  שאינם מקבלים את ההטבות המגיעות להם .  הוא התלונן שלא ניתנה לו הרשות לבנות בית למשפחתו והם צרכים לגור אצל סבו וסבתו.  ואז אמר: "אבל מה אנו יכולים לעשות, זה המצב, כך הם הדברים."

התנועה זרמה בדרך כלל ללא עיכוב, אך מפעם לפעם  נקראו מכוניות לחנות בצד הדרך לבדיקה. מכוניות שהגיעו מדרום לא עוכבו.

מוניות חיכו בתור כדי להסיע עובדים, אך בזמן שאנו היינו שם, בין השעה 3:00 לשעה 4:00, לא הגיעו עובדים.

כלבים מאיימים ומפחידים,  משוטטים באין מפריע באזור מחסום ואדי נאר

תמונות:מונית מתקרבת למחסום, כלב מתנפל עליה; נוסע מתקרב למונית ומלווה בכלבים התוקפניים

06:45  מחסום שיח' סאעד
אין כמעט עוברים ושבים. חופשת התלמידים נגמרת בשבוע הבא ורוב הפועלים כבר הלכו לעבודה, לדברי החיילים במחסום. כל המבקש לעבור בעת שהותנו עובר, כולל צעירים

בגיל בית ספר.

07:30  סילוואן
החפירה הארכיאולוגית בצומת הבוסתן כוסתה. אין עיכובים מיוחדים בתנועה.

8:00  ואדי נאר
פחד אלוהים - כלבים רובצים במעלה הכביש מעל המחסום ובמחסום עצמו. 8 כלבים מתחממים בשמש, אך כשאנחנו יוצאות מהמכונית הם מתקרבים ונובחים באיום.

עדית נשארת במעלה הגבעה ומצלמת איך משפיעים הכלבים על התנועה החופשית של פלסטינים

בכביש הראשי המוביל לסוואחרה א-שרקייה ולעזרייה: ברגע שמישהו יורד מהמיניבוס כדי לעלות על רכב אחר שייקח אותו לבית לחם או לכל
קום אחר בדרום הגדה (כי אסור לעבור ברגל במחסום זה) – הכלבים מתקרבים אליו ונובחים באופן מאיים ביותר. הם נובחים וגם רודפים אחרי מכוניות. לא מדובר אפילו באזור המחסום, אלא בדרך הראשית

שבה עוברים תלמידים לבית ספר (מספרים לנו שכלבים מתקיפים את הילדים וכל מי

שמרים אבן כדי לגרש אותם, חיילי המחסום מתערבים בתָקיפוּת). בעל המכולת מתאונן

שאנשים לא עוצרים אצלו בכלל בגלל הפחד וכך נפגעת הפרנסה שלו.

ולמטה משם, בקרבת המחסום, עולה שוב הוויכוח הנשנה כל כמה חודשים האם מותר או

אסור לנו לעמוד  בפאתי המחסום. אני מתעקשת, ואחרי שיחות של מפקד המחסום עם

המת"ק ועם מפקד הגזרה יש הודאה מסוימת בזכותנו. עד הפעם הבאה. אני שואלת מה

קורה עם הכלבים, האם הכלבים שייכים למחסום? התשובה היא שלא, הם פשוט נמצאים

בסביבתו, הם לא של החיילים. אבל ברור לנו לגמרי שהחיילים מעודדים אותם להישאר

באזור, כי הם מרגישים כך בטוחים יותר – זה הרי מחסום בלב שטח פלסטיני ותחושת

האיום קיימת. כדי להגיע בחזרה למכונית אני זקוקה לליווי צמוד של חייל שיסלק את

הכלבים ממני.

הפעם אנחנו מחליטות שהגיע הזמן להגיש תלונה רשמית בעניין – הכלבים פשוט מטילים

פחד וטרור על כל פלסטיני שעובר בסביבה, כולל במכוניות. 

Anata, Azariah, Wadi Naar, April 8, 2013 p.m.

 ענאתא

המכוניות עברו במהירות לשני הכיוונים. 

הגענו למקום בשעה 14:00 לערך, אחרי שילדי בתי הספר עברו, לכן התנועה היתה פחותה מכרגיל.  אולי בגלל חג הפסח (או ביקורו של הנשיאר אובמה, או מכיון שאבדה השליטה על המתרחש)  שטח מגרש החניה נראה נקי מהרגיל, אך לאורך גדר התייל עדין יש ערמות של אשפה .

אל עזריה

המקום שקט.  לפני כשנתיים , בעזרת ממשלת ארה"ב, נעשה מאמץ לנקות את  המקום , להרחיב את הכבישים, לטעת עיצים, ולשפר את מראה האזור.  המאמץ נשא פרי , אך לא לזמן רב,  הדברים חזרו לקדמותם בגלל אחזקה ירודה.  הרצון הטוב והאופטימיות ירדו לטמיון.

.ואדי נאר

תנועה רבה אך המעבר מהיר וללא מעצורים לשני הכיוונים. אורות "עצור" הותקנו משני צידי המעבר,  קשה להבין לאיזה צורך , יתכן מתוך כוונה לשמור על המצב הקיים.

מוניות חיכו לפועלים כדי להחזירם  לביתם.

קרבות בין כנופיות כלבים

6:45 שיח' סעד

מיכלי האשפה עולים על גדותיהם וערימות זבל פזורות לאורך כל הרחוב היורד למחסום (שארע ל-מדארס). ריח צחנה באוויר. תלמידים ותלמידות צועדים לבתי הספר הרבים שברחוב בין הערימות.

אנחנו מדווחות למפקח על האזור באגף התברואה בעירייה על המצב. הוא אומר שהיום יפנו אשפה, ומפנים כשלוש פעמים בשבוע. כנראה שזה לא מספיק. הוא מספר שבדרך האמריקאית התחיל מבצע פינוי פסולת חומרי בניין וכו'. האם הדבר קשור לכביש הטבעת שאושר? עובדה שהוא מזכיר זאת, אף שההקשר הלוגי לא ברור. אולי מישהו מהמשלחת של מתכנני המחוז שביקרה כאן הזדעזע ממצב הדרכים ומתנאי התברואה במקום.

מורדות הגבעה של שיח' סעד מכוסה ב"פריחה" כחולה וצפופה של שקיות זבל. לדברי תושבי המקום מגיעה משאית זבל אחת מרמאללה פעם בשבוע לפנות אשפה מהשכונה. אי לכך, התושבים זורקים במורדות הגבעה ובאיזשהו שלב - שורפים. אין ספק שהשכונה היא מין אזור הפקר - לא בטיפול ישראל ולא בטיפול הרשות הפלסטינית. אמנם לא משלמים בה ארנונה ותשלומים שונים נדחים, אבל מצב התשתיות בכי רע.

חיילי המחסום אינם מביעים הפעם התנגדות לעלייתנו לגבעה. מכוניות רבות מחכות להסיע נוסעים בתוך השכונה, לבית לחם ולירושלים. המעבר מהיר וחלק.

7:15 מחסום סוואחרה אל-שרקייה

במורד הדרך הארוכה והמתפתלת מן המחסום צועדים תלמידים בדרכם לבתי הספר בירושלים. יש גם כמה מיניבוסים להסעות החולפים בכביש, אבל עקרונית זהו כביש שמעט מכוניות מגיעות אליו והדיירים בעיקר צועדים בו הלוך ושוב למרחקים גדולים. במחסום עצמו הוקמה סככה מסיבית חדשה מעל הכביש, ואנחנו מצלמות מחזה נדיר: מכונית חוצה את מחסום הרכב. נבדקת – תעודות ותכולה – ואז זרועות המחסום מורמות, והיא עוברת לכיוון מערב, לירושלים. פלא שעוד לא חזינו בשכמותו. אבל לא ראינו איך זה עובד בכיוון השני, שם יש מרחק גדול בין החיילים לנקודת המעבר.  מפקדת המחסום לא מבינה כל כך מה אנחנו עושות כאן ובכלל, ואיך היא צריכה להגיב אלינו, אבל חביבותה ופקחותה הטבעיות גוברות על החשדנות והיא משוחחת אתנו ארוכות ומתעניינת, אך אינה מוסרת פרטים על המורשים לעבור. אנחנו רואים – הכול לפי רשימת דפים שבידה הכוללת מספרי מכוניות ומספרי זהות. על שאלתנו אם הרשימה כוללת תושבי שיח' סעד היא עונה ב-"אני לא יודעת".

7:45  סילוואן

חפירת ההצלה הארכיאולוגית בצומת "שכונת הבוסתן" מתקדמת למרות הגשם והקור הבוקר. הארכיאולוגית מספרת שנחשפו מגדל, חומה ובריכת מים מימי בית שני ושהוחלט לא להטמין בתוואי זה את צינור הביוב, כך שהיא מתכוונת לחפור כמה שתוכל לפני שתסגור את חפירת ההצלה. קשה לטעות בזיהוי הלהט הארכיאולוגי לחפור ב"holy grail" של הארכיאולוגים – עיר דוד. ואיפה יעבור הצינור לשירות תושבי סילוואן? לא ברור.

8:20  ואדי נאר

יש מספר דרכי עפר המתפצלות מתוואי הדרך הנוחה והרחבה שבין עזרייה לואדי נאר, אך לא ברור אם זו ההרחבה הכה נחוצה בחלקו האחרון של המסלול עד לגבעת המחסום.

בינתיים צריך להמשיך לטפס בדרך המצוק התלולה, שאמנם הפכה רשמית לחד סטרית, אך עדיין מגיחות ממנה הפתעות מולך וזה מפחיד.

במחסום החיילים עומדים דווקא בצד המוביל דרומה, לבית לחם. עמדת הבדיקה לכיוון השני אינה מאוישת. יש ביניהם גם חיילת. החיילים שכאן מפלוגה חדשה ואינם מגלים יחס מיוחד כלפי הכלבים השורצים מסביב למחסום – יותר מעשרה. באיזשהו שלב מתחיל קרב בין שתי כנופיות כלבים, המלווה בנביחות חדות והבעות מאיימות. ברור שלא היית רוצה להיות פלסטיני מעוכב שנקלע ל"מלחמה" המבהילה הזאת.

מבחינת ההתנהלות במחסום – אין בעיות, אין עיכובים, התנועה עכשיו זורמת בשני הכיוונים.

ענאתא

בתחילה נסענו לענאתא. מגרש החניה היה מטונף, זכוכיות וזבל.  נראה שמקום זה אינו מנוקה אף פעם.הולכי הרגל והמכוניות עברו ללא כמעט ללא עכוב אך חיילי המג"ב במקום מרגישים צורך חזק מאוד לצרוח על העוברים ושבים ברמקול.

אל עזריה

שוטרים (כחולים) בדקו את המכוניות במעבר וכתוצאה מבדיקתם נוצר פקק ארוך שהגיע עד למרכז אל עזריה, קרוב למקום המסגד.

ואדי נאר

חששנו מאוד לנסוע לואדי נאר דרך הדרך החדשה, שהמעבר דרכה היה משובש עוד לפני ימי הסופה והגשם האחרונים (בעיקר בסיבוב השני)  במעלה ההר.  צלצלנו לנהגנו משכבר הימים, סמי, ובקשנו ממנו לפגוש אותנו באל עזריה ולקחת אותנו, כך שנוכל לבדוק יחד איתו את מצב הדרך.  

הדרך עם הבורות באמת קשה מאוד למעבר ואנו מייעצות לא לנסוע דרכה.

סמי לקח אותנו למטה והראה לנו דרך אחרת, העוברת דרך הכפר ומשם ממשיכה למחסום.  הדרך החדשה

פוגשת את הדרך דרכה היינו נוסעות מה"פשפש" באבו דיס.  דרך זו בטוחה יותר וניסע דרכה בעתיד.

תנועה מעטה בואדי נאר, המכוניות עברו ללא עכוב לשני הכיוונים.

בוקר שקט (בלי תוספת מחסומים, צבא, משטרה) למרות הביקור של פייגלין אתמול בהר הבית; בואדי נאר הכלבייה מתחדשת...

7:00  שיח' סעד

תנועה דלילה. הפועלים עברו מוקדם יותר, לפי מה שנאמר לנו ומערכת החינוך בחופשת החורף. להפתעתנו, מחסום הרכבים  עלה לפתע, כנראה הפעלה נגד חלודה ­– מעודנו לא ראינו כלי רכב כלשהו עובר במחסום זה.

7:40  סילואן

החלטנו לעבור ברחוב הראשי, עין חלווה, לראות אם  יש בדיקות או מחסומים בגלל המתיחות הצפויה עקב הביקור הפרובוקטיבי בהר הבית אתמול, של פייגלין. לשמחתנו, אין נוכחות שוטרים או חיילים במקום והבוקר נראה רגיל. הכול במנהרות מתחת לפני השטח?

8:00  ואדי נאר

בהתקרבנו ראינו מספר מכוניות נבדקות בכיוון בית לחם (דרום). לשאלתנו, הסיבה היא מעקב פלילי. המחסום עדיין נראה כמו כלבייה (ראה תמונות מצ"ב), הפעם יש גורים חדשים. לבקשתנו, הכלבים מורחקים ואנחנו מתקרבות קצת. החיילים אומרים שהכלבים נותנים להם ביטחון בעיקר בימי שישי, כשיש חבורות של שיכורים שמגיעות חזרה מיריחו. בכל זמן שהותנו לא נעצרה התנועה.

 ענאתא

היום האחרון של חג הקורבן - תנועה  מעטה.  הילדים בחופשה מבתי הספר ולכן המחסום שקט.

גם הצעקות הרגילות במקרופונים השתתקו,  דבר המשפר את ההרגשה.

אל עזריה

מלבד חנויות המכולת סגורות רוב  חנויות.

ואדי נאר

גם  כאן תנועה  מעטה, רובה  פרטית, אין כמעט מכוניות מסחריות.  יום מאוד שקט.

ענאתא

ענאתאעעעע 

.תנועה רבה.  הרבה ילדים מבתי הספר מגיעים למחסום הולכי הרגל ועוברים דרכו. 

מכוניות רבות עוברות לשני הכוונים.  הרגל מכוער של שוטרי משטרת הגבולות הוא לצעוק במקרופון

ללא סיבה. במקום לדבר עם הנהגים או עם הולכי הרגל, הם  משתמשים במגבירי הקול ויוצרים אוירה לא נעימה.

בנוסף חשוב לציין כי אזור החניה, בשטח עירית ירושלים, נעשה מלוכלך יותר ויותר.  קשה להאמין כי אי פעם ניקו כאן, ככל שאנו זוכרות פזורות במקום זכוכיות שבורות מזה זמן רב.

אל עזריה

לפני כשנה או שנתיים  שטח זה זכה לטיפול יסודי.  הדרך הורחבה לארבעה מסלולים - שניים לכל כיוון, עם שדרת עיצים באמצעיתה.  גם החנויות טופלו, והיתה אפשרות לשיפור האזור כולו. לצערנו במקום להפוך למקום נעים ונקי הוזנח  האזור והתמלא ערמות אשפה .

ואדי נאר

כמויות גדולות , מעבר לרגיל, של מכוניות. מכוניות רבות  מכל הסוגים עוברות לשני הכיוונים.

בזמן היותנו במקום נבדקו בזריזות  מספר מכוניות שנסעו דרומה ושוחררו תוך זמן קצר מאוד.  הבדיקה לא נמשכה יותר מ-5 עד 7 דקות.  לא נעצרו לבדיקה מכוניות שנסעו לכוון הקונטיינר.

ענאתא   המחסום עמוס במכוניות הנוסעות לשני הכיוונים, ללא עיכוב.    ילדיים רבים הלכו לאורך השביל המוביל לצד הפלשתיני.  מעטים נכנסו לישראל.   מגרש החניה מלוכלך מאוד, שטחים גדולים מכוסים  שברי זכוכית  לאיש לא אכפת ואין מי שינקה.   ואדי נאר   בזמן שהותנו במקום המכוניות עברו  ללא עכוב.

 .