ענבתא

 06:45 שער חקלאי חבלה

הפלסטנים מדווחים שהשער נפתח בזמן, ב 06:30 .

מאד גשום ובוצי. המעבר מהיר, חמישיה אחת מחכה ליד הקרוסלות וחמישיה יוצאת מהמבנה אחרי כ 2,5 דקות.

07:05 אדם אחד עובר ואין ממתינים לעבור.

טפטוף של עוברים וטפטוף גשם. בשיחה עם פלסטיני שעבר מחבלה לכיוון המשתלות אך מחכה מתברר שמחכה לנכדו שצריך להביא כלי עבודה מיוחד לסדר דבר מה בחממה . הסבא כבר קם ב 03:00 בבוקר וכבר טיפל בעדר כבשים מאד מיוחס שמגדל בחבלה (הכבשים שלו לא יוצאים למרעה) אבל עכשו הוא כועס על נכדו שמעכב אותו. הוא מקוה שתהיה פרנסה לכולם ואינו מתערב בפוליטיקה.....

07:20 שני האוטובוסים של הילדים מגיעים, הנהגים יורדים לבדיקת תעודות, החיילים פותחים בינתים את השער לעגלה שיוצאת מחבלה.

החיילים בודקים את האוטובוסים כולל פתיחת תאי המטען, כניסה אחורית וכו'

07:30 האוטובוסים יצאו לדרכם.

שלושה טנדרים עמוסים בשתילים יוצאים מחבלה, נבדקים ועוברים.

שומר המשתלה הזקן מגיע באוטו של בן אחיו, עוברים במהירות.

השגרה של מחסום בין אנשים לאדמותיהם, בין ילדים לבית ספרם כשהכל מתנהל בשקט וכל אחד יודע את "תפקידו" ולא מערער עליו, מכעיס ומבלבל.

07:35 עזבנו. 

07:45 שער אליהו

בנקודת המשטרה, בכניסה למחסום מכיוון ישראל עמדו מספר משאיות ונראה שבודקים את התעודות.

במעבר הפועלים היה ריק ובאזור בדיקת המכוניות ראינו שתי מכוניות בלבד.

08:05 בבית הבודד שנקרא בעבר "שבות עמי" נראו עדין "קישוטי יום עצמאות" האם זה סימן לבאות?

בעיקול הכביש לפני קדומים עומד רכב צבאי .

חייל בודד חמוש מאד שומר בטרמפיאדה של קדומים.

מול הכניסה לכפר ג'ית חונה רכב צבאי. בצומת עצמה אין צבא.

מתחת לקדומים סוללים כביש חדש כנראה הכנה להתרחבות נוספת.

נסענו לכיוון דיר שאראף ועלינו בכביש 60 . מול שרידי המחסום שהיה שם בפניה לכפר נקורה עמד ג'יפ צבאי. בהמשך כביש 60 (לכיוון ג'נין) יש שלט לכיוון : "גן לאומי שומרון סבסטיה" .

נשאלת השאלה למי  מותר לנסוע ל"גן" זה כשלמעשה בפניה יש שלט אדום האוסר על ישראלים לנסוע בכביש זה כי הוא מוביל לאזור הנשלט ע'י הרשות הפלסטינית....

08:30 נסענו לדיר שאראף לבקר את ידידינו הותיק בעל המכולת/מאפיה. עצרנו לקפה ופלפל ולשיחה בעיניני דיומא... בנו גמר בהצטינות תואר שני באוניברסיטה בשכם והתקבל ללימודים בגרמניה לדוקטורט. מסתבר שכל ילדיו, גם אלה שעוזרים תמיד במכולת , תלמידים מצטינים וגם אשתו גמרה תואר שני באוניברסיטה אך אינה עובדת מחוץ לבית. הוא היחיד במשפחה שלא למד אך מפרנס את משפחתו בכבוד.

הוא סיפר לנו שבזמן הסגר לכבוד "החג שלכם" היו הרבה חיילים וכלי רכב צבאיים בכל מקום כאילו מחכים שיקרה משהוא.

שוב בלט חוסר ההתאמה בין היכולת של האנשים להתאים את עצמם לכל מצב והמצב הקיומי שאנשים אלה נמצאים בו.

נסענו למחסום ענבתא שלפי דבריו היו בו יריות לפני כשבועים (גם אנחנו קראנו על כך בעיתון)

09:20 מחסום ענבתא

בכניסה לפניה מתנוסס השלט הגדול המזהיר את אזרחי ישראל באותיות אדומות שהכביש מוביל לשטחי השות הפלסטינית והכניסה לישראלים אסורה.

דגל ישראל מתנוסס בגאון על מגדל השמירה ויש בו חילים שאינם יורדים למטה גם כשאנו מתקרבות במכונית שלנו. זרם בלתי פוסק ובלתי מופרע של מכוניות פלסטיניות לשני הכיוונים.

לא ראינו שהכביש לכפר ראמין מהצומת הזו תוקן או שופץ כפי שהובטח לפני מספר חודשים.

המשכנו על כביש 557 לכיוון ג'וברה. בכל הפניות לכפרים שבדרך יש אותם שלטים גדולים באדום המזהירים את הישראלים מכניסה לכפרים(דמוניזציה?) וכמובן שאין את שמות הכפרים.

 לעומת זה, הכביש לכפר שופא שופץ ויש שלט עם שם הכפר בעברית (לפני הפניה להתנחלות אבני חפץ). נכנסנו בפניה לאבני חפץ לבדוק אם החסימה לעיזבאת שופא אכן הורדה באופן קבוע ושמחנו לראות הרבה תנועה של מכוניות פלסטיניות וגם של ערבים ישראלים עוברים שם ללא הפרעה. עלינו גם לכיוון אבני חפץ ופגשנו ג'יפ צבאי המשקיף על הדרך.

המשכנו למחסום תאנים והשקפנו על הגדר החדשה הנבנית באיטיות מרובה סביב הבית של אבו חאתם ז'ל.

לשאלת החייל במחסום איפה היינו ,ענינו שהיינו בכבישים ובמחסומים ובדקנו אותם, ללא תשובה פתח לנו את המחסום....

הארכתי בתאור כי כל הזמן הרגשתי שכאילו הכל בסדר ובאמת הכל לא בסדר, כל כך לא בסדר ואני לא מצליחה להעביר את ההרגשה הזאת...

 09:30 עצרנו בשער הפועלים הפלסטיניים שעוברים בארתאח המעבר היה ריק. הרבה אשפה מסביב. עברנו דרך שער תאנים

ראינו שג'וברה חסומה לחלוטין מהכיוון הזה. יש גדר חדשה שכוללת את ביתו של אבו חטם, אבל גם הגדר הישנה עדייין שם – ביטחון כפול.

הרבה שקדיות פורחות בדרך. מחסום ענבתא פתוח וריק. ג'יפ צבאי בדרך לשבי שומרון

יום אביבי נאה , בדרך ראינו עדרי צאן עם רועיהם, עצרנו כדי לאפשר להם לעבור.  

מחסום חבלה ריק ושקט. המשתלה מציעה למכירה  עצי זית מוכנים לשתילה, תהינו מהיכן הם מגיעים

11:00 עזבנו דרך שער אליהו.

13:00    חבלה - 

רכב של "גדוד תעוז" מגיע וצוותו מתחיל להתארגן. 6 פלסטינים, עגלה רתומה לסוס וטרקטור  -  בהמתנה. השער לא נפתח כי הממ-צדיקית לא מצליחה לפתוח את דלת ביתן הבידוק. אפשר להבחין שמצידו של הכפר ממתינים 10 איש ומספר רכבים.

13:08 סוף סוף הצוות מתגבר על הבעיות והשער נפתח. חמישייה ראשונה נכנסת ותוך 2 דקות יוצאת לכיוון הכפר.

13:10 חמישייה ראשונה היוצאת מהכפר מתקדמת לכיוון הקרוסלה.

פלסטיני החי היום בג'לג'וליה מבקש מהחייל לעבור לרגע לשער השני לקבל משהו מאחיו  הבא מחבלה, מבלי לעבור את הבידוק. החייל נענה ומלווה אותו. גמישות מבורכת שהלוואי והיינו נתקלות בה לעיתים קרובות.

אחד הממתינים אומר לנו :"אם אנחנו מאחרים בדקה הם לא נותנים לנו לעבור אבל להם מותר לאחר בפתיחת השער"

13:17    המעבר נמשך בסדר ללא בעיות. משאית גדולה עליה 2 עצי זית יוצאת מחבלה ואחריה עגלה וטרקטור. רועה ועדרו עם ילד קטן מלווים את העדר.

כל מי שמגיע עובר ללא עיכובים.

13:30    אנחנו עוזבות.

 13:35    מחסום אליהו - 

מעבר מהיר. אין תורים.

 14:00    עזון  - 

ביקור בחנותו של ז'  לפריקת חבילות. ז' מקבל את פננו כרגיל בחיוך גדול. עדין לא קבל תשובות מהבדיקה שעבר באיכילוב.

 14:10    ג'יוס –

ביקור קצר בביתו של נ' לקניית שמן זית

 14:20    פלמיה –

מספר גדול מהרגיל של רכבים, חלקם ממתינים חלקם עוברים. בדיקה נערכת לנכנסים בלבד.

פונה אלינו מנוע שב"כ ואנחנו נותנות לו את מס' הטלפון של סילביה.

14:40    מגיע פלסטיני ורכבו. הוא יורד מהרכב ונכנס לביתן הבידוק. תוך 2 דקות הוא בחוץ. הרכב נבדק והוא ממשיך בדרכו. נהגו של רכב שבא לאסוף את קרוביו אומר לנו באנגלית :  אם תיסעו סביב העולם לא תמצאו מקום קשה כמו פה. כל היום  מאלצים אותנו לעסוק בהשגת אישורים ובבדיקות. זה נורא". אנחנו מסכימות.

ממשיכות בנסיעה צפונה

15:10    בדרך מכפר סור לבית ליד שופל עובד בוואדי.

13:15    בית ליד - 

במכולת פוגשות סטודנט הלומד באל נג'אח ודובר אנגלית.

הוא מספר שבדרך כלל שקט. בעיות היו רק בתקופת המסיק.

ביציאה מבית ליד  טרקטורים ושופלים עובדים. כנראה מרחיבים את הכביש.

 13:50    מחסום ענבתא –

רכבים חולפים על פננו בנסיעה מהירה וללא עצירה. חיילים אינם נראים בשטח וגם מוכר הקפה אינו נמצא.

 15:50    שופה - 

המחסום פתוח. הבלוקים הענקים עדין מונחים בצד הדרך כתזכורת לימים עברו. שלט אדום גדול נוסף לאחרונה.

 16:00    מחסום תאנים –

בדיקות יסודיות של רכבים פלסטינים בסיוע כלבים. הצלחתי לצלם.

באזור עבודות העפר ממשיכות במרץ.

 16:05    מחסום אפרים – אירתאח – בשעה זו תנועה ערה. רכבים ישראלים רבים מביאים למחסום פועלים. מאות ממהרים לחזור הביתה.  חלק מהפלסטינים ממשיכים לבקש שנבוא בבוקר. "קשה, קשה, ממש מלחמה בבוקר"  הם אומרים.

3 אוטובוסים ריקים מאדם ממתינים. לא הצלחנו לברר למי.

16:30    עוזבות

סוף

 9:00 היות וגם השבוע לא יתקיים שיעור האנגליתב חארס, אנו יוצאים  מראש העין לסיור מחסומים. 

התחנה הראשונה - מסוף שער אפריים. שם פגשנו פלשתינאי לבוש יפה ומטופח, קורן משמחה. היום הוא קבל  מתנה לכבוד השנה החדשה: אישור כניסה לישראל  לעבודה.  ח. הוא בן 28, מכפר אירתח , מנוע שב"כ במשך 10 שנים. (לדבריו, בגלל הלשנה). מדבר עברית שוטפת, תוצאה של עבודה בישראל מגיל 13 (!)  ועד 17. במהלך 10 השנים הוא התחתן, נולדו לו ארבע בנות ואת משפחתו פרנס בדוחק מקיצבה זעומה מהאו"מ ותמיכה מאביו החי בירדן .עכשיו עומדים לרשותו ששה ימים בלבד למציאת מקום עבודה. ואם לא יצליח  - יאלץ לחכות מספר חודשים עד לקבלת ששה ימים נוספים.

במידה ויצליח, יהיה ח. אחד מלמעלה מ-5000  אנשים העוברים יום יום דרך המסוף החל משעה 4:00 בבוקר ועד 19:00 בערב.

אחד השומרים במקום - אתיופי צעיר, נעים הליכות. הוא מכיר כבר נשים ממחסום ווטש שמגיעות למסוף. וזה טוב, לדבריו. הוא מתגלה כבעל דעות פוליטיות מאד מתונות: בעד מדינה פלשתינאית. נגד מדינה דו-לאומית. הוא מזמין אותנו לבוא שוב, ואנו נפרדות ממנו בתחושה שטוב שיש אדם כמוהו במקום נפיץ כזה.

מהמסוף - לכפר צבארה. לאחר שאנשי הכפר סרבו להסתפח לטייבה הם זוכים עתה לבניית גדר "שלהם".

התחנה הבאה - מחסום ענבתא המוביל לשטח A. התנועה דרכו דלילה, הוא נפתח רק כאשר מגיעים כלי הרכב הספורים.

11:30 דיר שרב. בזמנו היה מחסום בכניסה לכפר שאופיין ביחס הגרוע במיוחד לפלשתינאים. כיום המחסום פתוח ואינו מאוייש. גם מיגבלות פיתוח שהוטלו על הכפר הוסרו, והכפר שוקק חיים, חנויות רבות פתוחות, בית קפה קטן שבו יושבים קשישים ומנהלים שיחה ערה. אוירה נעימה.

משם - לבית איבא. גם שם הוסר המחסום, ולמזכרת נשאר ורק הבטונדות בכניסה לכפר. ביציאה מהכפר -חידוש מרענן:  מסעדה

שדואגת להעסיק את הילדים שבאים עם הוריהם ובנתה להם גן שעשועים עם מתקנים צבעוניים. 

דרך צומת ג'ית לנבי אליאס ומשם נוסעים לכיוון שער אליהו. ג'יפ צבאי מאוייש בצד הדרך מחזיר אותנו למציאות. בשער עצמו כלי הרכב נעים ללא קושי.

12:00 חזרה לראש העין.  

07:00 חבלה -

בבואנו אוטובוס הבנות חונה זמן ניכר.

טרקטור עובר ללא עיכוב.

07:10 אוטובוס הבנים הגיע. לאחר הבדיקה השגרתית הנהג יצא כועס: החיילת רצתה שימתין, אך הוא לא היסס להבהיר לה שהילדים אינם יכולים לאחר לביה"ס.

המעבר זורם, איטית יחסית. אין הרבה אנשים. תנועת חמורים גדולה.

בצד הפלסטיני משמאל לגדר משקיפה קבוצה של בינלאומיים. לא הצלחנו ליצור איתם קשר.

08:00 - הגענו לאזור בית איבא– דיר-שראףדרך סארה. הכול שקט ושום רכב צבאי לא נראה בדרכנו. התעכבנו לשוחח עם אנשים בחנות. ניכרת תנופת פיתוח, אך הכביש נשאר גרוע כשהיה. התוכניות לשפרו ולהרחיבו נגנזו (לאן נעלם הכסף?) בעיית חזירי הבר לא נפתרה עד כה. הם עולים מדי פעם מהוואדי.

שבי שומרון – התנועה זורמת. מבני הבטונדות המכוערים של המחסומים מזכירים שהכול יכול להשתנות בן רגע.

08:30 ענבתא - התנועה זורמת ללא הפרעה

08:50 ארתאח - במקום חנו ארבעה אוטובוסים (מתוך שישה מהבוקר) המובילים קרובים לביקורי אסירים. אנשים הוסיפו להגיע מהמחסום ועלו לאוטובוסים. שוחחנו עם האנשים. מעבר לעצם העניין הקודר לא היו טענות. אחד האוטובוסים יצא לדרך ללא שום ליווי משטרתי או צבאי, כפי שהיה מקובל.

13:20 עברנו במעבר אליהו - שם נעצרה משאית  לצורך בדיקת אישורי מכם.

שער חקלאי חבלה פתוח עוברות עגלות מכוניות ואנשים עם ילדים לעבר חבלה.

ב14:00 השער נסגר.

פונדוק - חנויות פתוחות אנשים ברחוב.

מחסום חווארה לא מאוייש ואין תנועת רכבים.

14:20 בורין –פגשנו את אמו ואחותו של הנער שנאסר בביתו באמצע הלילה, נאלץ להודות בזריקת אבן ונשפט ל-7 חודשי מאסר. הוא יושב בכלא מגידו ההורים שילמו בנוסף, קנס של 5 אלפים ש"ח והוצאות עורך דין. הנער היה לפני בחינות בגרות עכשיו הפסיד שנת לימודים.

בחור בשם מוניר מספר על תקיפה של מתנחלים מברכה ויצהר את המוסקים בעבודתם, כריתת עצים וחבלות גופניות. תושבי בורין פנו לצה"ל וחיילים שומרים על המוסקים. שק הזיתים על הכתף, וחייל אחד מימין וחייל משמאל. למתנחלים שלום.

עוד ספרו על פגיעה בראשה של אשה,  עם אבן גדולה היא מאושפזת בבי"ח. המקרה ארע בכרם הזיתים ליד כביש בורין חווארה סמוך למחצבה.

חוסר האונים של התושבים הפלשתינים מול מעללי המתנחלים והמשטר מקומם.

חווארה - הרחובות הומים אדם ועומס של כלי רכב.

 15.00 דיר שארף  - מחסום שבי שומרון  שהוסר נשארו אבנים מרובעות על הכביש.

ענבתא-תאנים חיילים במגדל המקום ריק,

מחסום ג'ברה - חיילת חמושה מבקשת תעודות זיהוי. אנחנו בשטח ישראל.

תרגום: תמר ס.

9:00 - תמר היא חברה חדשה במחסום ווטש וזו הייתה הפעם הראשונה שהיא יצאה כמשקיפה.

עברנו דרך שער אליהו לתוך עָזוּן ומתחת לכביש 55 לכיוון טול כרם. עברנו את ג'יוס, כפר ג'מאל, וא-ראס. ככל שהתרחקנו מקלקיליה, הגבעות נעשו חשופות ושוממות, ראינו פחות ופחות עצי זית.     הסיבה היא כנראה המחסור במים. חיפשנו עובדים במסיק, אבל ראינו ממש בודדים, המסיק כאן  עוד לא בתנופה.

 בשער תאנים פגשנו את עבדאללה. הבאנו לו טפסים לחתימה.   ראינו את נקודת המחסום הנטושה בענבתא  והמשכנו לדיר שאראף להגיד שלום לידידנו הוותיק ג'מל במינימרקט שלו.

ביקרנו בנקודה שבה היה המחסום של בית איבא. הסברנו לתמר איך המחסום הזה תיפקד בעבר.

היא ראתה גם את החומה היפיהפיה שמקיפה את בוסתן הזיתים ואת  התנחלות שבי שומרון.

נסענו דרך אל-פונדוק ונבי-אלייאס  ויצאנו משער אליהו.

ביקרנו בשער חבלה שהיה סגור ב- 11:00.

אם חשבנו שבחיזיון הכיבוש כל אחד יודע את מקומו, ו'שגרת כיבוש' של יום קיץ הביל שורה עלינו, טעינו. הכיבוש לא קופא על שמריו. למשל, כתבה שפורסמה ב17.7.12 ב-ynet קושרת בין ההכרזה על המרכז האוניברסיטאי באריאל כעל אוניברסיטה לבין הרחבת הבנייה בעיר http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4256792,00.html.

במו עינינו ראינו ובמו אזנינו שמענו :

מחסומי המעברים מתקבעים ונשתלים בהם עוד ועוד שתילים.

10:29 -  בענבתא ניצב הפילבוקס בגאון. מכוניות נוסעות ללא עצירה.

11:30 – בדיר שאראף ביקרנו את ג'. מכר ותיק. באזור הצומת, מול הסיבוב   של כביש 60, מתפתח מסחר; עוד מכולת ועוד בית-קפה. חקלאות לעומת זאת, קשה יותר ויותר לקיים. את כרם הזיתים שלו הנמצא סמוך לפניה הישנה לשבי שומרון, יוכל ג' למסוק רק 3-4 ימים השנה. במשך השנה נאסר עליו לטפל בכרם. אין הוא יודע אפילו אם יש פרי על העצים. הוא ממתין לאישור המינהל, אך גם כשיזכה סוף, סוף להגיע אל אדמתו ייאלץ לעשות זאת רגלית כשעה של הליכה, כיוון שברכב הוא מנוע מכך.

במרחק לא גדול כבר מתנשאים מעל מבנים חדשים של אזור התעשייה קדומים (בתמונה), נוגסים עוד באדמה ובקו הרקיע.

בשיחה שמתפתחת אנחנו שומעות מאחיו של ג' על שביתת נהגי המוניות הפלסטינים שתתחיל בשעות הצהריים ותימשך גם למחרת במחאה על הידרדרות המצב הכלכלי. לשיחה מצטרף גבר תושב האזור, שמעמדו הכלכלי האיתן ויכולת התימרון שלו בין יהודים לבין פלסטינים מתבטאים בשאלה העוקצנית שהוא שואל אותנו על איזה כיבוש אנחנו מדברים. יש מי שגוזר קופון. כנראה...

11:55 - המשכנו לחווארה. מכוניות עוברות לשני הכיוונים ללא עצירה. מגדל התצפית ניצב על מכונו והסבכות, הגדרות והסככות, שעדיין שם – כל מה שנדמה פעם כבלתי הפיך – הם עדות אילמת ונטושה להפרת זכויות האדם שהתרחשה במחסום בעבר הלא רחוק. ליוצאים משכם, קצת לפני הכיכר המפצלת בין הדרך להתנחלות הר ברכה לבין הפנייה לעוורתא אל הכביש המכונה 'ציר מדיסון', יש שלט קטן באנגלית ובערבית שתרגומו המילולי הוא: הפניה שמאלה לרכב פלסטיני מותרת עד עוורתא בלבד.

12:05 – זעתרה טור של כ-20 מכוניות פלסטיניות (ואחת בעלת לוחית רישוי צהובה שנהגה כנראה לא מכיר את הפריבילגיה השמורה לישראלים - עקיפת התור) בשל עצירת מונית ליד עמדת הבדיקה האחת המופעלת. לאחר שהמונית ממשיכה לדרכה, נהגי המכוניות האחרות מאטים אך לא עוצרים. מונית נוספת עוצרת, שוטר המג"ב פותח דלתות, מציץ פנימה והמונית ממשיכה.

12:15  - חארס. הזרוע הצהובה שברצות הכובש ניתן לחסום באמצעותה את הכניסה לכפר, פתוחה. כמה אנשים  היושבים שם ברכב  מספרים כי בשעות הערב הזרוע אכן חוסמת את הכניסה הזו. כמו כן, אחד מהם מתלונן על הרעש העולה מעבודות הבניה בהתנחלות רבבה. בלילה 'לא נותנים לישון' הוא אומר. ניסיון לקשר בינו לבין 'יש דין' נדחה על ידו. הנקודה בה אנו עומדים נצפית על ידי המגדל המתנוסס לא רחוק והוא לא רוצה שיראו שאנחנו מדברים.

אדם אחר מנוע מלהיכנס לירושלים. נתנו לו את הטלפון של סילביה.

משם הזדחלנו אחר משאית ישראלית עמוסת חומרים לתשתיות בניה, דרך כביש 5066 אל כביש 55.

במחסום חבלה הנפתח ונסגר במועדים קבועים וקצובים צפינו, בין 13:00-13:45, במעבר תושבי חבלה אל הכפר וממנו, במעבר תלמידי ערב א-רמאדין חזרה מבית-הספר; שיגרה הנשברת 'רק' כאשר החיילים המאיישים את המחסום רושמים ידנית את הנכנסים אל הכפר. הרישום הידני נמשך כ-20 דקות ואחריו הושבה השיגרה למקומה, כלומר אל מתקן הבידוק.