בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ש’ 12.4.08, בוקר
כללי:
משמרת ללא אירועים יוצאי דופן. עיקר פעילותינו הייתה בהסברה לאורחים על ארץ המתנחלים וזוועות הכיבוש.
עזבנו את ירושלים בשעה 06:45.
זעתרה:
הגענו בשעה 07:30. בתור כ-40 מכוניות. מיד כאשר החננו את המכונית ניגש אלינו סרן, איש מילואים, שנראה כמפקד המחסום. על פי המבט בפניו הוא קצת נדהם לפגוש אותנו בשעה מוקדמת ב"מחסום שלו". ניסינו לברר אצלו האם הוא המפקד ושאלנו בידידות עד מתי הוא במילואים. על כך נעננו כי "הוא לא מוסר סודות צבאיים" – ומי אנחנו שנתווכח עם אמירה חוצבת להבות כזו?
מעבר ממוצע למכונית כ-10 עד 15 דקות. נוסעים הורדו מן האוטובוסים, אך הבדיקה הייתה "סבירה" בהשוואה למה שכבר חווינו במקום. מפעם לפעם נדרשה מכונית לנסוע למגרש החניה ונבדקה ביתר יסודיות, אך ללא אלימות. הכלבנית בחופשה – הקלה מבורכת.
בית פוריכ:
תנועה ערה אך מהירה. כשהגענו מצאנו במעבר אוטובוס מלא בילדות צוהלות כנראה בדרכן לטיול. הילדות נדרשו לעבור רגלית במחסום והאוטובוס עבר במהירות אחרי בדיקה קצרה. בתור המכוניות 8 מכוניות. הנהגים "מרוצים" היום (ממה יש להיות מרוצה?). עברנו באופן בולט את הקו הלבן – איש לא התעניין בנו או באורחינו ולא היה כל שיח בינינו ובין החיילים.
הסברנו לאורחינו את המציאות של הכפרים באזור ואת "נפלאות" כביש "מדיסון" – ושוב נוכחנו עד כמה קשה לאנשים להבין את המצב הזה. חנינו ליד מכונית מלאה בביצים – כאשר ניסינו לברר האם "יש בעיה" נענינו כי אין כל בעיה והנהג טען שהוא יכול לעבור ללא קושי. אולי – אנחנו לא התרשמנו כך מן המצב.
חווארה: 09:30 :
מגרש החניה לא מלא ומצאנו חניה בקלות. השוק פורח וכפי שכבר תואר התקינו סככה גדולה ובסוף מגרש החניה קם אוהל ובו כמה כסאות, ובתוכו מצאנו כמה נשים מבוגרות נחות כנראה מתלאות הדרך. במחסום תנועה דלילה, אולי השעה המאוחרת היא הסיבה לכך. הכל מתנהל על מי מנוחות, ואפילו שוטרות המ"צ לא צורחות כדרכן . המפקד ע' נעמד סמוך מאד אלינו כאשר הסברנו לאורחים את "הגיון" המחסום הזה ואת המשמעות הכללית של המחסומים לחיי הפלסטינים.
אחרי שהאורחים עזבו בדרכם לרמאללה לפגישה נוספת, הוא ניגש אלינו וניסה להסביר לנו עד כמה אנו תמימות ובורות חסרות הבנה בתהליכים היסטוריים ופוגעות בחיילים "המגינים עלינו מפני קן הצרעות בשכם" ועד כמה חשוב למנוע מפלסטינים לנוע משכם לרמאללה. "למה אתן שונאות את המדינה שלכן" ו"למה לא אכפת לכן לגרום נזק למדינה" ו"לא חבל על חיי החיילים" – אין חדש תחת השמש, כפי שכבר אמרו אחרים!
עברנו שוב באופן בולט את הקו הלבן. המפקד ניגש וביקש כי נזוז אל מאחורי הקו. סירבנו בנימוס – נשארנו על עומדנו ונעזבנו לנפשנו.
"הציפור" – החייל שמוצב בעמדה הגבוהה מסב כל הזמן תשומת לב לכל הנעשה במחסום, אך אנחנו לא ראינו שום דבר יוצא דופן. ה"עוקץ" עבד מעט ובילה את רוב זמן שהותנו במקום במנוחה.
מעבר ממוצע להולך רגל כ-15 דקות. מעבר למכוניות (משכם דרומה) בין 25 ל-45 דקות. בכל זמן שהותנו במקום לא עוכב אף אחד ואפשרו לכל המכוניות לעבור.
עזבנו בשעה 11:00.
זעתרה: אין תור.
בשער בנימין: האמר בצידי הכביש, מוסתר מעט מן העין – אך מכוניות לא נעצרו.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום בית פוריכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית פוריכּ
אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות. (עודכן באפריל 2010)
-
מחסום זעתרה (צומת תפוח)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005. במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.
Ronit Dahan-RamatiJun-9-2026זעתרה (צומת תפוח). דגל המקדש מעל תחנה
-