ב-2003 נתקלנו במונח חדש שהופיע בפרסומי המינהל האזרחי
- מרחב התפר. את המילה תפר הכרנו מאזור ירושלים שם מדברים על קו התפר. מהר מאד למדנו כי המרחק בין שני התפרים האלה הוא כמרחק מזרח ממערב. ואז התחילו לזרום התלונות על בעיות קשות הקשורות בחיים ובעבודה במרחב זה.
מעניין כמה אנשים יודעים מהו מרחב התפר. בטוח שגם רוב אלה החושבים שיודעים, אינם יודעים הכול. קשה להבין את מהותו המסובכת, וגם מדינת ישראל עדיין לא החליטה בדיוק, כי הרי זה מין יצור כלאיים - הוא כן שטח פלסטיני, אבל גם לא ממש שטח פלסטיני; האם הוא שטח צבאי סגור? האם הוא שטח פתוח לכל ישראלי הרוצה לבקר בו? אלו חוקים חלים בו: ישראליים או חוקי הרשות הפלסטינית או שמא צבאיים? מי גר בו? מתנחלים, פלסטינים, פלסטינים באישור מיוחד המתיר להם ללון בתוך ביתם? אז זהו - שכל התשובות נכונות.
מהו מרחב התפר?
בתחילת חודש אוקטובר 2003 הכריז אלוף פיקוד המרכז על השטח שבין גדר ההפרדה בצפון ובמרכז הגדה המערבית לבין הקו הירוק, כעל שטח צבאי סגור, ללא הגבלת זמן. מהלך הקו הירוק ומהלך תוואי הגדר אינם זהים ואינם חופפים כפי שהיה צפוי ורצוי, ביניהם נוצר שטח הנקרא מרחב התפר.
החל מ-2003, מנהיג הצבא הישראלי משטר היתרים דרקוני בשטחים אלה, והיום הם כוללים את כל השטחים הנמצאים בין חומת ההפרדה לבין הקו הירוק מצפון ועד דרום הגדה, כולל אזור חברון (כמובן היכן שהחומה הושלמה). הצבא הכריז עליהם כעל שטחים סגורים לפלסטינים, אף על פי שהם חלק בלתי נפרד מן הגדה המערבית. המשמעות המעשית היא שכל פלסטיני המתגורר בהם או מעוניין להיכנס אליהם, נדרש לקבל מראש היתר צבאי לשם כך. משטר היתרים זה חל אך ורק על פלסטינים. עבור ישראלים אזור זה הוא חלק ממדינת ישראל, והם נעים בו בחופשיות לישראל וממנה ללא מחסום או מעצור כלשהו, וכן חלים עליהם (ועל כל ההתנחלויות שבו) חוקי מדינת ישראל. גם תיירים מכל מדינה בעולם אינם נדרשים לכל היתר שהוא על מנת להיכנס לשטחי מרחב התפר ולשהות בהם.
בתוך מרחבֵי התפר יש 29 התנחלויות, מאחזים ואזורי תעשייה, וכלואים בו 12 כפרים פלסטינים, לתושבי הכפרים ניתנים היתרים מיוחדים לשהות בבתיהם, אסור להם ללון בהם ללא היתר.
חשוב לציין שהשטח שישראל מכנה מרחב התפר הוא שטח כבוש. אפילו ישראל רואה בו שטח נתון "לתפיסה לוחמתית" ולכן מנוהל ע"י הצבא, וישראל נמנעת מלהחיל עליו את החוק הישראלי או לתת לתושביו הפלסטינים מעמד בישראל.
אישורי כניסה למרחב התפר אינם ניתנים בקלות ולא לכל דורש. לא לאלה הגרים בו, ולא לאלה הגרים מחוצה לו, אך אדמותיהם בתוכו. ישנם כ-15 סוגי היתרים (לכן מכונה מרחב התפר לעתים גם "משטר ההיתרים"). הנה כמה מסוגי ההיתרים הנדרשים:
- חקלאי במרחב התפר
- תושב קבוע במרחב התפר, כלומר- רשאי ללון בביתו
- תעסוקה במרחב התפר
- צרכים אישיים במרחב התפר
- חינוך במרחב התפר
- עובד ארגונים בינלאומיים במרחב התפר
ועוד ועוד. בעל אישור מסוג אחד אינו ראשי להיכנס למרחב התפר בהיתר מסוג אחר.
המנגנון הבירוקרטי הסבוך הזה, שבא כביכול במטרה להסדיר את הגישה לאדמות הכלואות במרחב התפר, גורם בפועל לירידה דרסטית בהיקף עיבודן של הקרקעות החקלאיות ומסב פגיעה כלכלית קשה לחקלאים ולבעלי העסקים במקום. התוצאה היא נזק בלתי הפיך למנהגים ולמרקם חיים שהתקיימו באזור במשך דורות.
איך מקשים על הפלסטינים בעלי האדמות לעבד את אדמתם?
כל מי שיש בבעלותו אדמה הנמצאת בתוך מרחב התפר, בעוד הוא גר מחוץ למרחב זה זקוק, כאמור, להיתר מיוחד כדי להגיע לאדמתו, אותו הוא מקבל במת"ק (מפקדת תיאום קישור אזורית של הצבא). ומי זכאי לקבל היתר? רק בעלי האדמה, אלה שהאדמה רשומה על שמם בספרי מרשם הקרקעות. לאחרונה חל שינוי, ויורשים בעלי צווי ירושה לא הוכרו כבעלי האדמה ונאלצו לעבור תהליך מסובך ויקר מאוד של רישום האדמה על שמם במרשם הקרקעות.
ואם הם זוג בני שבעים ויותר, ואין להם כבר כוח לעבוד בשדה או בזיתים או בחממות? בכל זאת רק הם יקבלו היתר!!! גם אם יש להם בנים צעירים וחרוצים - הבנים לא יקבלו היתר. וזאת למה? כדי שלא תהיה אפשרות לעבד את האדמה, ואחרי שלוש שנים - אם לא יעבדו את האדמה, היא תהפוך לאדמת מדינה.
זאת ועוד: הכניסה למרחב התפר נעשית דרך מחסומים צבאיים הנקראים שערים חקלאיים בשפה מכובסת. אלו נפתחים פעמיים או שלוש ביום, לפי זמנים המתאימים לצבא, ולא בהכרח בהתאם ללוח הזמנים החקלאי. למשל - בקיץ החקלאים רוצים להיות בשדות מוקדם בבוקר, כשעוד לא חם כל כך, אבל השערים נפתחים בין שש לשבע; עד שבעל האדמה יגיע מהמחסום לשדה, השמש כבר תקפח במלוא חומה; ובערב, צריך לחזור לפני סגירת השער, שאחרת ייחשב בעל ההיתר המיוחד כשוהה בלתי חוקי וההיתר יילקח ממנו. ואם התפוצץ לו צינור, או התקלקל הטרקטור? הלך עליו. ויש שערים שנפתחים רק פעמיים בשנה - במסיק ובחריש. בכל פעם לכמה ימים, לפי החלטת הצבא, והזמן לא מספיק לסיים את העבודה. אז למה? ככה.
במקומות רבים מחייב מיקומו של השער את הפלסטינים לנסוע כברת דרך ארוכה, לרוב בלתי סלולה. קשיי הנגישות לאדמה והעלות הכספית הכרוכה בהם הופכים את העיסוק בחקלאות לבלתי כדאי, ופלסטינים רבים אינם מיישמים את זכותם להגיע לאדמתם ומאבדים את המקור העיקרי לפרנסתם. כך מופקעת מהם הזכות על אדמתם, והיא הופכת למה? לאדמת מדינה... נפלאות מרחב התפר.
ומה אנחנו עושות?
אנחנו, במחסוםWATCH נאבקות בהוראות הפוגעניות של נוהלי משטר ההיתרים, ומנסות לפעול ככל האפשר כדי לשמור על זכויותיהם של תושבי מרחב התפר כדי שיוכלו לנהל את חייהם היומיומיים.
הפקודות שהמינהל האזרחי מפיץ בענייני מרחב התפר הן כתב הירוגליפי בלתי מובן, המאפשר לכל חייל או קצין לטרטר את המבקשים לנוע במרחב התפר עד אין קץ - לך ושוב, לך ושוב... עוד מסמך ועוד מסמך, ובכל פעם נוספות דרישות חדשות שכל מטרתן לגזול את אדמות מרחב התפר ולגרש, עד כמה שאפשר, את התושבים החיים שם מאדמותיהם. הביורוקרטיה מסווה את הכוונה האמיתית ומרדימה את התושבים, שכל תשומת ליבם נתונה למירוץ אחרי מסמכים, בעוד אדמתם נגזלת. על מנת להקל על הבנת החוקים ואולי לגרום למערכת לפעול על פי הצווים שהיא בעצמה הנפיקה - הפקנו לאחרונה מורה נבוכים לרועה בשדות מרחב התפר בתקווה כי נוכל להקל על החקלאים את המירוץ אחרי אישורי מרחב התפר.
האם נצליח להציל את מרחב התפר מסיפוחו לישראל ומגירוש הפלסטינים החיים בו? כנראה שלא, אבל אנו מבינות ומכירות את הנהלים ומנסות לעזור לתושבי המרחב להתמודד אתם ולנסות לצלוח את הרוביקון הזה.